איך למנוע הזרקה לא רצויה בבית הספר

בחלק מבתי הספר כבר מתחילים הבוקר “לחסן” כביכול את ילדי ישראל. אני אומר כביכול משום שכל מי שעיניו בראשו כבר מבין שהחומר המסכן הזה ממש לא מחסן – הוא אולי מונע מחלה קשה בטווח המיידי, תוך סיכון ממשי מתופעות לוואי קשות ביותר בטווח הקצר, וסיכון לא ידוע ממה שעוד יחולל בטווח הארוך. אבל את פינת ‘מחשבים מסלול’ הבוקר אני רוצה להקדיש להורים שכבר הבינו – אלו השולחים הבוקר בחשש את ילדיהם לבית הספר. כי למי שלא הבין עד עכשיו כנראה שאין כל כך רצון להבין, ונותר רק להתפלל שכל החשות יתבדו ושילדיו יהיו בריאים בע”ה יחד עם כל ילדי ישראל.
אבל – כאמור – ההורים שכן הבינו, או לפחות מתחילים להבין, וחשים הבוקר חסרי אונים.

אז לכם אני רוצה לומר הבוקר – התחושה שלכם מוצדקת בהחלט. מן האופן שבו התנהל בולמוס ההזרקות עד כה, מן האופן שבו מרשים לעצמו משרד הבריאות ובכיריו לשקר שוב ושוב לעם ישראל, להעלים או לזייף נתונים (אני עצמי תפסתי את ד”ר אלרואי פרייס, משקרת במהלך הדיון על חיסון הילדים בוועדת הבריאות – כשסיפרה לנו שילד אחד כבר מת מקורונה – הנה בואו ניזכר:

…..

אז האופן שבו מרשים לעצמו משרד הבריאות ובכיריו לשקר שוב ושוב לעם ישראל , לא מאפשר יותר להאמין ולסמוך עליהם בשום דבר ועניין.

בתחילה הם באמת יבקשו את אישור ההורים, אחר כך יחסנו בטעות ולך תתבע אותם – הרי במקום שבו ישנה אג’נדה, גם בתי משפט אין היום בישראל – אח”כ הם ישתמשו בכל מני פרצות כדי להפוך את הטעות הזו לטעות נפוצה ולגטימית, ובהמשך הם בכלל ינסו לקבוע חובת חיסונים בחוק בכדי להגיע אל אחרון העוברים במעי אימם.

זו כבר בכלל לא שאלה שמדובר כאן במכבש דורסני שממש לא סופר מושגים כמו ריבונות העם, חוק, ובטח שלא דמוקרטיה.

אז החשש שלכם מוצדק בהחלט הורים יקרים.

ובכן מה ניתן לעשות.

קודם כל שילחו עם ילדיכם למורה, ולמנהל בית הספר, מכתב המבהיר כי אתם אוסרים להזריק לילדיכם כל חומר שהוא וכי מי שיעז לעשות זאת יתבע לדין בכל החומרה האפשרית.

אבל זו כמובן הרמת דגל דקלרטיבית בלבד – “טעויות” הרי קורות… אתם יודעים… הן כבר קרו אגב… והן תהפוכנה יותר ויותר תכופות.

אז מה עוד אפשר לעשות.

הדבר הטוב ביותר הוא לייצר תורנות של הורים אשר ישבו בסמוך למתחם החיסונים בבית הספר ויבקשו לוודא שכל ילד שמוזרק, אכן הציג אישור חתום כדת וכדין על פי חוק על ידי שני הוריו או האפוטרופסים שלו.

לכאורה, לא צריכה להיות לבית הספר שום התנגדות, להיפך, אם הם כנים, ואין כוונתם לחסן ללא אישור, מה אכפת להם להפיג את חששותיכם?

אם יאפשרו להורה תורן להיות נוכח בתהליך, יוכלו ההורים שלא מעוניינים להזריק לילדיהם את החומר המסוכן והלחלוטין מיותר הזה, לומר לילדים שלהם, שאם יבקשו מהם להזריק, עליהם לרוץ מיד (גם באמצע שיעור) אל האיש עם הכובע הכתום (או החולצה הצהובה או לא משנה איך יסמנו עצמם המפקחים) ולספר לו.

עכשיו תראו – זה הרי לגמרי ברור שמשרד הבריאות יילחם ויבקש למנוע את הדבר הזה, כי הרי יש להם ועוד איך מה להסתיר.

ובכן במקרה כזה, ישב המפקח התורן מטעם ההורים, מחוץ לשער בית הספר. וההורים המודאגים ידעו מראש מה שמו – בשביל זה המציאו את קבוצות הווצאפ והטלגרם – וההורה המודאג יגיד כל בוקר לילד, יחד עם הסנדוויץ’ ונשיקת הפרידה, היום התורן הוא ראובן ישראלי (אבא של גל ורותם), כשתיכנס לבית הספר, אל תשכח להגיד לו שאמא ואבא לא מרשים להזריק לך ושאים ירצו להזריק, אז אתה מיד רץ אליו שישמור עליך.

עכשיו תראו הורים יקרים.

מה שאמרתי עכשיו לא כל כך קשה לביצוע, והוא גם מאוד יעיל ויפיג חלק משמעותי מחששותיכם. כי נוכחות אדם בוגר בשטח, והידיעה של הילד שיש סמכות בעניין הזה, תפעל מן הסתם ברגע האמת.

אממה – זה נורא כואב וקשה לקבל שאנחנו צריכים להתחיל להסביר לילדים שלנו, שהמערכת עלולה לפגוע בהם. שלא באמת אפשר לסמוך באופן אוטומטי על עולם המבוגרים, כולל בית הספר.

המחסום הפסיכולוגי הזה קשה יותר מהביצוע.

אבל זה בדיוק העניין הורים יקרים. הכל כאן אצלנו בראש. הם הצליחו כבר לגזול מאיתנו את רוב חרויותינו – לא כי הם חזקים אלא כי אנחנו תלויים בהם נפשית.

והאמת – ילדיכם יזכרו לכם את הדבר הזה לטובה כל חייהם. הם ידעו ששמרתם עליהם באותם ימי טירוף טוטאליטאריים. הם ילמדו מכם את השיעור החשוב ביותר – הם ילמדו כיצד לשמור על חירותם. כיצד לחשוב בעצמם, כיצד לא להשתעבד ולשמור על צלם אנוש שלהם. הם ילמדו – שאתם האמא והאבא שלהם ולא המדינה.

אין דבר יותר חינוכי מזה.

בהצלחה הורים יקרים.
בהצלחה.