איך תופסים שימפאנזה

החבר שלי – אוהד, הסביר לי פעם איך תופסים שימפאנזה.
נניח שאתה עושה ‘קמפינג’, ופתאום פורצת לה שימפאנזה לתוך המחנה ומתחילה לעשות בלאגן. קורעת את החבלים, מפילה את האוהלים, רודפת אחרי הילדים – כל מני כאלה… אז מה עושים?
אז ככה – לוקחים חבית ותוקעים אותה באדמה באמצע המאהל. אח”כ עושים בצד חור. בתוך החבית שמים בננה. השימפאנזה רואה את הבננה, ומיד תוחבת את היד דרך החור כדי לתפוס אותה. אלא שעם האגרוף הקפוץ האוחז בבננה, השימפאנזה לא מצליחה להוציא את היד מהחבית. וזהו בעצם. החיים במאהל יכולים לשוב למסלולם, הסכנה חלפה. השימפאנזה לעולם לא תשחרר את האחיזה בבננה. גם אם יאכלו אותה נמלים ויישאר רק שלד יבש, הוא ימשיך לאחוז בבננה.
ניזכרתי בתירגולת השימפאנזה, כשאולמרט צלח בשבוע שעבר את דו”ח וינוגראד. כולם רצו להפגין בככר, כולם דרשו את התפטרותו ונורא כעסו כששרד. האמת – אני לא בטוח שזה כל כך נורא. אולמרט לא מסוגל לשחרר את הבננה, אבל במצבו, הוא גם לא מסוגל לגרום כל כך הרבה נזק. ואתם יודעים מה, הנמלים הרי לא תפסקנה לכרסם – כך שהרווחנו פעמיים, הוא גם בא על עונשו וגם לא מסוגל להפריע יותר מדי לחיים במאהל שלנו.
מה שמפריע לי כרגע, הוא דווקה הצביעות של הנמלים שמטפסות עכשיו על גוויתו הפוליטית של רוה”מ.
הנה מה שאמר למשל עוזי דיין – מארגן ההפגנה – בזמן המלחמה:
” אנו צריכים להמשיך לתקוף גם בצפון וגם בדרום”.
וזה מה שאמר יו”ר האופוזיציה נתניהו, באותם ימים:
“לכן אני אומר היום לראש הממשלה ולממשלה כולה: תילחמו בהם, תכו בהם, תרסקו אותם, תעשו זאת, ואנחנו ניתן לכם את כל הגיבוי וכל העם יהיה אתכם.”
ויוסי ביילין – אפילו הוא תמך:
“(אני)מביע הערכה לרה”מ. מציין שיש קונצנזוס גם בועדת חוץ וביטחון, גם בכנסת גם בארץ וגם בחלק גדול מהעולם לגבי צדקת המערכה…” .

רוצים גם ציטוט משמעון פרס או שאין צורך…

בקיצור – אין לי שום סימפטיה לראש הממשלה, אבל גם מן המקהלה שמנסה להיבנות מנפילתו, אני לא מחזיק במיוחד. בנתיים כל עוד השימפאנזה מחזיקה בבננה, יש לנו פסק זמן. כדאי שנחשוב טוב טוב את מי אנו באמת רוצים לראות במקומה.