את התקיפה שלא היתה באיראן יש לבחון בהיבט אסטרטגי רחב. - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד | 16/04/2024
אקטואליה ופוליטיקה מאמרים ופוסטים מהעבר ריבונות ומדיניות חוץ

את התקיפה שלא היתה באיראן יש לבחון בהיבט אסטרטגי רחב.

ה׳ בניסן ה׳תשע״ח (מרץ 21, 2018)

את התקיפה שלא היתה באיראן יש לבחון בהיבט אסטרטגי רחב.

את התקיפה שלא היתה באיראן יש לבחון בהיבט אסטרטגי רחב.
בניית כור הפלוטוניום נתנה לישראל הזדמנות פז לתקיפת מטרה קלה – יחסית למתקני ההעשרה החפורים.
גם אם התוצאה היתה חלקית, המשמעות האסטרטגית היתה שאיראן עצמה נמצאת בתחום הפעולה הלגטימי של ישראל.
העברת האחריות לאובמה (וזה מה שעשה בפועל נתניהו בנאומיו) הפכה את האיראנים לחסינים, וממעמד מנודה ומתפורר למעצה איזורית המתמקמת לנו כיום על הגבולות.
הקמנו מדינה כדי שבפעם הבאה שדיקטטור מבקש להשמידנו, לא נתחנן שוב לעזרת הטייסים האמריקנים המרחפים מעל מתקני ההשמדה ומסרבים להפציץ.
זה בדיוק מה שהסברנו 70 שנה לכל אח”מ שסחבנו הישר משדה התעופה ליד ושם.
אבל ברגע האמת נתניהו עשה את ההיפך – חזר והתחנן לאמריקנים כמו ראש קהילה.
כתוצאה מכך – איבדנו את הלגיטימיות לעצם קיומנו הריבוני ואפילו מגנומטר איננו מסוגלים להציב כשהורגים לנו שוטרים.
במזה”ת – זה או שאתה מיסב לסעודה או שאתה חלק מהתפריט.
נתניהו הפך אותנו לחלק מהתפריט.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה