בבית חולים, חשבתי על הפתרון לתאונות הדרכים - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
חברה ומדינה חירות וזכויות אדם יהדות ותרבות מאמרים ופוסטים מהעבר

בבית חולים, חשבתי על הפתרון לתאונות הדרכים

ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ו (פברואר 15, 2016)

בבית חולים, חשבתי על הפתרון לתאונות הדרכים

בבית חולים, ליד מיטתו של בני שנפצע בתאונת דרכים לפני כשש וחצי שנים, היו לי הרבה לילות לבנים לחשוב על הפתרון לתאונות הדרכים.
לאחר התייעצות ושיפורים רבים שערכתי עם אנשי המקצוע במשרד התחבורה, גיבשתי הצעת חוק, ומשנבחרתי לכנסת – ניסיתי להעבירה. הניסיון כשל בשל התנגדות “מקצועית” של שרת המשפטים דאז – ציפי לבני – ואנשי משרדה. אילו עבר החוק, רבים מהרוגי תאונות הדרכים היו עמנו היום.
כשיהיה בע”ה הכח בידי – אעביר את החוק מיד.
אז במה מדובר?
אילו נהג האוטובוס היה יודע שאין לו ביטוח כשהוא מתעסק בטלפון, האם היה עושה זאת, או מעדיף להתרכז בכביש?
מה מפחיד אותנו יותר: לגנוב את הרמזור, או לנהוג בלי ביטוח?
ברור שלנהוג בלי ביטוח הרבה יותר מפחיד.
אבל נהיגה בלי ביטוח הרי לא מסכנת אף אחד?
נכון, אבל נהיגה בלי ביטוח מטילה עלי את כל האחריות לנפגע, וזה – הרבה יותר מפחיד.
אתם מבינים?
היום, כשאנחנו עולים על הכביש, אנחנו לא רואים אנשים, אנחנו רואים עונשים…
ביטוח החובה עיקר את מימד האחריות מהכבישים.
כולם מסכימים שהיעדר המימד הזה הוא הגורם המרכזי האחראי לתאונות הדרכים, אבל מתרכזים בתשתית (חשוב מאוד) ובעוד ועוד ענישה (חשוב גם כן) וכמעט שלא עושים דבר לטיפול בשורש הבעיה – במימד האחריות.
ברור שביטוח חובה הוא הכרחי – איננו רוצים למצוא עצמנו במצב בו לתובע אין יכולת לפצות את הנפגע. אבל הצעת החוק אמרה שבעבירות מסוימות – בואו נקרא להן בריונות כביש – למשל: עקיפה על פס לבן, כניסה לצומת עמוק בתוך הרמזור האדום (למעלה משניה אחר שדלק), ולדעתי כיום צריך להוסיף כתיבת סמס בנהיגה – בעברות כאלו יש לחברת הביטוח, לאחר שפיצתה את הנפגע, הזכות לתבוע את הנהג העבריין על סכום הפיצוי ששילמה.
אם היית בריון על הכביש, או זילזלת בצורה מחפירה בחיי אדם (שלחת סמס בנהיגה) – ונתפסת, תיענש כמו כל עבירת תנועה אחרת. אבל אם העבירה שעברת גרמה לתאונה ופגיעה בחיי אדם, אזי תצטרך עכשיו להתמודד עם משהו שמזכיר את האופן שבו מתנהלים אבות גרושים – משכורתך מעוקלת, איסור יציאה מהארץ וכו’ וכו’.
כי כשם שברור שהמביא חיים לעולם הוא האחראי להם,
על אחת כמה וכמה – המוציא אותם מהעולם.
משרד התחבורה תמך.
לבני – שרת המשפטים – ואנשי משרדה התנגדו.
ודאי תשאלו מדוע?
טוב, זה כבר עניין אידיאולוגי.
מי פה האחראי – האדם או המדינה.
מי בעצם שייך למי – האדם למדינה או להיפך.
ריכוזיות או חירות.
בינתיים נסתפק בעוד ועוד עונשים…

שתף את הפוסט:

השאר תגובה