הביצה והמועצה

הביצה והמועצה
^^^^^^^^^^^^^^^^^^
ככל שהשוק חופשי יותר, כך הוא מצליח להתמודד עם המשבר ולספק מזון וסחורה בסיסית באופן רציף וטוב יותר.
ככל שהשוק חנוק יותר ונשלט על ידי המדינה, קורה ההיפך.
למעט אולי נייר הטואלט, שעליו התנפל העולם כולו, “כשלי השוק” הגדולים שלנו – עוד קודם לקורונה ובמהלכה – התרחשו דווקא במקומות בהם ניסינו לשלוט בשוק.
זה התחיל עם משבר החמאה.
משום מה, הפרה הישראלית שזוכה באליפויות,
פשוט לא מצליחה לייצר לנו חמאה…
וזה המשיך עם משבר הביצים –
התרנגולת הישראלית החליטה לשבות לנו בערב החג. לשמור את הביצים בקרבה…
מה המשותף לחמאה ולביצים?
המועצות כמובן!
מועצת החלב ומועצת הלול.
במקום בו מתקיימת “ברית המועצות”,
לשם יגיע המחסור.
למה בעצם?
למה לא חווינו מחסור במשחת שיניים? במצות לחג?
הרי כל התירוצים ששמענו לגבי הביצים,
השנה לא נסעו לחו”ל… לא יצאו לחופש….
נכונים גם בשאר המוצרים?
חוץ מזה, בספרד שממנה ייבאנו ביצים, התושבים בהסגר גם הם, גם שם לא יצאו לחופש.
התרנגולת הספרדית לא התנדבה להטיל יותר ביצים בתקופת הקורונה.
מדוע אם כן, דווקא במקומות שבהם המדינה מכתיבה ומפקחת על המכסות והמחירים,
למה דווקא במקומות שבהם לא נתנו ל”שוק להיכשל” –
למה דווקא שם הוא “נכשל”?
ברור שעסק שבנה את עצמו כל השנים סביב ממשלה במקום סביב מציאות, הוא עסק שאינו בנוי לשינויים.
זה בערך כמו ההבדל שבין ש”ג ללוחם קומנדו.
יצרנים שהתרגלו לתפקד בשוק החופשי ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים, ידעו לספק לנו הכל גם בתקופת הקורונה.
אבל “ברית המועצות” שלנו,
שוב קרסה…
אגב, מסקנת הסוציאליסטים שביננו תהיה כמובן שאסור להפקיר את השוק בידי קפיטליסטים חזיריים ושהמדינה חייבת לקחת אחריות ולהעמיק את מעורבותה וכו’ וכו’…
טוב נו, כבר הסברתי לפני כמה פוסטים מדוע שמאל אמיתי לעולם אינו טועה…