הענק שכבל את עצמו

בואו נודה על האמת, אין לישראל מושג כיצד לשחרר את גלעד שליט, ואין לראשיה שום תשובה לירי מרצועת עזה.

הפרפורים של אהוד ברק בין “או-טו-טו אנחנו נכנסים בהם!” , לבין – “התלהמות זה לא מדיניות…”, הפרפורים הללו כבר הפכו ל’פארסה’. תכל’ס – לראש הממשלה ושר הביטחון שלנו אין תשובה.
וזה לא בגלל שאין לנו מספיק טנקים או מטוסים. כח יש לנו מעל ומעבר. הבעיה נעוצה במקום אחר לגמרי. למנהיגות הישראלית כיום אין יעד ברור, היא מתנהלת מיום ליום ללא מטרה אסטרטגית, היא שבויה בתוך מערכת ערכים מעוותת, כל יום של שקט הוא רווח נקי עד לבחירות, ובמצב הזה הפוליטיקאים דואגים אך ורק לעורם.

אפשר להביא לשחרורו המהיר של גלעד שליט, ללא נפגעים ,בסבירות גבוה מאוד של הצלחה, וגם כשלון חלילא – יציל את החטופים העתידיים. הבעיה היא שהפוליטיקאים והקצינים שיעשו את מה שחייבים עכשיו לעשות, ימצאו עצמם מנועים מלקפוץ ל’שופינג’ בלונדון. מי שיקבל את ההחלטה הנכונה, “שרוף”. הוא לא יכול לצאת מהארץ, בית הדין בהאג יכריז עליו כעל פושע מלחמה.

וכך נתקענו במצב של בחירה בין שתי אופציות גרועות מאוד. הראשונה לשחרר אלפי פצצות מתקתקות ולהזמין את החטיפות הבאות ואת ההסלמה הנוראה בכל חזית אפשרית, והשניה, המשך הפרפור המגוחך ומשיכת הזמן שאנו צופים בהם כעת.
סביר להניח שברק ואולמרט יבחרו באפשרות הגרועה יותר – כלומר האפשרות הראשונה. גלעד החוזר לביתו עשוי להוסיף כמה מנדטים לקדימה. החטופים והנרצחים הרבים שיבוא בהכרח כתוצאה מן המהלך הזה כבר יהיו בעייתו של נתניהו…

אנחנו אימצנו את סולם הערכים המערבי /נוצרי בשביל האשליה של מדינה מערבית “נאורה”, ומצאנו עצמנו כבולים ברשת שאנו עצמנו ארגנו סביבנו. כל מה שהחמאס עושה לנו היום זה בסך הכל לנגוס מהענק שכבל את עצמו.

לאחמדיניג’אד אין שום בעיה לצאת ולבוא בניו-יורק ובכל מדינות אירופה. הוא אמנם שלח אלפי ילדים עם מפתחות פלסטיק לגן העדן הקשורים לצווארם, בכדי לפוצץ בגופם, שדות מוקשים עיראקיים. הוא גם מכריז על כוונתו להפוך את ישראל לענן רדיו-אקטיבי ומבצע את כל ההכנות לכך. אך משום מה בית הדין בהאג לא “מתעלק” עליו כפי שנעשה לדורון אלמוג שלנו. הסיבה לכך היא שלכולם ברור שאחמדיניג’אד מתפקד בתוך מערכת ערכית שונה מזו של העולם המערבי. יש לו את מערכת הערכים שלו, הוא מוכן להקריב למענה והעולם מכבד זאת. ישראל לעומתם – מתנכרת לסולם הערכים היהודי וכורעת ברך בפני סולם הערכים הנוצרי/מערבי. “רוצים להיכנס אצלנו בסלון? אלה התנאים…”
כך תקעו קברניטנו את מדינת ישראל, על הסדן הנוצרי, בלי יכולת תגובה לפטיש המוסלמי המכה ללא רחם.

מה שצריך לעשות הוא להוציא מיד להורג את המחצית היותר רצחנית מקרב רשימת האסירים שהגיש החמס בדרישה לשחרורו של גלעד, ולהודיע שאם לא ישוחרר בתוך 24 שעות תחוסל גם חציה השני של הרשימה. במידה וגלעד אינו משוחרר או שחלילא תיפול שערה משערות ראשו, יש לחסל את החצי השני ולהתחיל למחוק רבעים בעזה כפי שידע חיל האוויר לעשות לרובע ‘דחייה’ בבירות במלחמת לבנון האחרונה.

אני יודע – הציבור הישראלי כל כך שפוף היום, שעצם הדיבור הזה נשמע הזוי לחלוטין. ישראל שידעה בשעת הצורך להפגיז את אוניית הביון האמריקנית ‘ליברטי’ (וכמובן לטעון שזו היתה טעות …) אינה מסוגלת כיום להתמודד עם חבורת מחבלים מעזה. אני יודע שהדיבור הזה מקדים את זמנו. אבל אני גם יודע שבסופו של דבר כך בדיוק ננהג, כי אחרת שדרות , אשקלון וגלעד שליט – הם רק הקדימון. בסופו של דבר זה בדיוק מה שנעשה כי אחרת פשוט אין לנו סיכוי לשרוד כאן.