הרהורי כפירה בעקבות שביתת המורים - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 29/03/2024
חברה ומדינה כלכלה מאמרים ופוסטים מהעבר

הרהורי כפירה בעקבות שביתת המורים

כ״ח בכסלו ה׳תשס״ח (דצמבר 8, 2007)

הרהורי כפירה בעקבות שביתת המורים

ב”ה חנוכה תשס”ח

שורש הבעיה של מערכת החינוך הוא מאוד פשוט. המורים המסכנים, עובדים אצל המדינה ולא אצל ההורים.

כששומעים את נתוני האלימות בבתי הספר, איזה אחוז מהתלמידים חווה אלימות, או תקיפה מינית או כל מני מרעין בישין אחרים, מתקבלת התחושה שהורה השולח את ילדיו אל לועה של המערכת הזו הוא אדם חסר אחריות.

כששומעים את נתוני ההישגים של המערכת הזו, כלומר את העובדה שהעם המנפיק לעולם באופן יחסי את רוב פרסי הנובל, אינו מצליח במדינתו הוא להביא את בניו לרמת ידע של תלמיד איראני… מתקבלת התחושה שאנו משלמים מיסים למערכת המקנה בעיקר בורות. וגם זהו בסופו של דבר חוסר אחריות שלנו – כהורים.

ועוד לא נכנסתי כלל לענייני חינוך אלא נשארתי בנושא הקניית ידע בלבד. לרוב ילדי ישראל המסיימים את מערכת החינוך, אין מושג ירוק מניין באו ולאן הם הולכים – יאסר ערפאת, יצחק רבין ואברהם אבינו זה פחות או יותר היינו הך בשבילם. אין להם מושג כיצד להשלים את המשפט – “שמע ישראל…” הם מעולם לא ביקרו בירושלים ונסו לשאול אותם משהו על המדינה החשמונאית…(כאילו חנוכה כזה…).

טוב אז עכשיו הם כבר כמעט חודשיים בבית, בלילה מסתובבים, ביום ישנים וכולם מרגישים בחסרונה של מערכת השמרטפות הלאומית שלנו. אבל מי יודע, אולי זו בדיוק ההזדמנות לחשוב מחדש על כל העניין. אולי חינוך הילדים שלנו הוא בעצם האחריות שלנו – לא של האח הגדול. אולי זה לא כל כך נורא כל השביתה הזו, אולי זו הזדמנות לקחת אחריות ומי יודע – אולי בסוף נחליט להשאיר את הילדים בבית…

נכנסתי לאתרים של משרד החינוך ומשרד האוצר. יש היום כ1.7 מליון תלמידים במערכת החינוך, ומשרד האוצר הקצה להם כ 26 מליארד שקל. זה נשמע הרבה כסף אבל כשחילקתי אחד בשני זה נראה עלוב נורא. יצא לי כ1300 ₪ לתלמיד. עלוב – ובכל זאת ניתן לעשות עם זה הרבה יותר ממה שנעשה כיום. נתנו למדינה 1300 ₪ לחודש כדי לחנך את ילדנו. בתמורה קיבלנו מערכת עלובה מאוד ועכשיו גם את זה לא. אז חברה – עם כל הכבוד, נא להחזיר את הכסף. אתם חייבים עכשיו לכל הורה 1300 ₪ לכל חודש שביתה. יופי – עכשיו יש לנו 1300 ₪ פנויים בכל חודש. מה נעשה איתם? בואו נוסיף 700 “משלנו” – הרי מה לא עושים בשביל הילדים. מי שאין לו – יכול לקצץ את זה מתקציב הפלא-פון, הבילויים, האינטרנט והשד יודע מה… חינוך מעל הכל נכון? אז עכשיו יש לנו 2000 ₪ לחינוך הילדים. נותר רק להחליט מה אנחנו רוצים שהם ילמדו. בואו נאסוף עוד חמש שש זוגות הורים כמונו לפגישה חשובה ונחליט. אפשר כמובן להתייעץ עם אנשים שאנו מחשיבים את דעתם. לי למשל נורא חשוב שהילדים שלי ידעו הסטוריה. גם יהודית וגם כללית. וכמובן אני רוצה שידעו תנ”ך, וגם שיכירו את עגנון, ותרבות כללית, וכן – כמובן גם מתמטיקה ואנגלית ומחשבים. נשב ששה שבעה זוגות ונגבש תוכנית שגם תיתן זהות ותרבות, וגם כלים הכרחיים לתפקוד בעולם המודרני – וגם בגרות – בקיצור נתחיל לשבור את הראש. לא יולי תמיר תחליט בשבילנו, אנחנו נשב, נבין מה אנחנו רוצים, נתייעץ עם מומחים ונחליט. אוקי – גיבשנו איזה לוח לימודים שכזה – האמת היא שזה כלל לא פשוט אבל אני מניח שרבים כבר עשו זאת וניתן פשוט לבחור בין כל מני לוחות שכבר גובשו ויוצעו לכל דכפין ברשת האינטרנט. מה שחשוב הוא העיקרון לפיו כל העסק חוזר מאחריות המדינה לאחריות שלנו כהורים. טוב בואו נמשיך – עכשיו צריך למצוא מורה מתאים. יש לנו 14,000 ₪ לשלם בכל חודש לאיזה מורה משקיען שמוכן לשבת עם הילדים שלנו משמונה עד שתים עשרה – חמישה ימים בשבוע, ולהרביץ בהם תורה. כדאי לשאול את התלמידים איזה מורה הם כבר מכירים ואוהבים. אפשר פשוט למצוא סטודנטים שסיימו תואר שני, ידענים חסרי פרנסה לא חסר. חוץ מזה – כל אחד מארבע עשר ההורים ילמד בתורו שעתיים בכל שבועיים, מתחום התמחותו, משפטים, רפואה, כללי התנהגות בכבישים (אם אתה נהג משאית) – לימוד מתוך המציאות – אין הורה שלא יכול לחלוק את נסיון חייו פעם בשבועיים. נותר רק עניין המקום – בעצם מה הבעיה, נעשה את זה כל שבוע כל שבוע בביתו של תלמיד אחר…

נשמע מטורף הא? – ללמוד בקבוצות של 7 תלמידים, עם מורה שמרויח 14,000 ₪ לחצי יום עבודה ומשקיע את הנשמה בכל תלמיד, טוב מדי בכדי להיות נכון.
אז מה – זהו? סוגרים את משרד החינוך?

ממש לא! “עולם ישן עדי יסוד נחריבה” – זו פריבילגיה השמורה לשמאל הקיצוני בלבד. הדברים נכתבו בצורה פשטנית בכדי להדגיש עד כמה לקחה המדינה מהאזרח הקטן את אחריותו האישית לתחומים החשובים ביותר בחייו – והחשוב שבהם הוא חינוך ילדיו. הרי ברור שילדים להורים שייקחו אחריות אישית כדוגמת זו שהוצעה כאן,יזכו לחינוך טוב עשרות מונים מכל החינוך שיספק ה “אח הגדול”. צריך יהיה כמובן לדאוג להורים מעוטי יכולת – כאלו שכן יזניחו את ילדיהם, צריך יהיה לפתור בעיות רבות אולם העיקרון צריך להשתנות. האחריות והסמכות חוזרת אל ההורים.
התלמידים ירוויחו חינוך וידע.
ההורים ירוויחו בנים ובנות ברמה גבוה.
המורים ירוויחו את הכבוד והפרנסה המגיע להם.
המדינה תרוויח – דור המשך ברמה גבוהה מאוד.
ומי יפסיד? – כמובן אלה שהתרגלו לגבות את מיסינו, ולשלוט בנו באמצעות יצירת התלות בהם לניהול חיינו.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה