ואם מנסור יכיר…
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ב (יולי 6, 2022)
“אבל מנסור עבאס אמר שהוא מקבל את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית” – הקשה עלי אתמול קלמן ליבסקינד – “לפני רגע אמרת שמי שלא מכיר במדינה היהודית אתה לא מקבל, אז למה שלא תקבל את מנסור?”
הסברתי למראיינים שמדובר ב”צפצוף הזרזיר” – כולנו ראינו מה קרה בשנה האחרונה, כשמנסור עבאס שם את ידו על הגה השלטון, מה קרה לריבונות היהודית שלנו בארצנו.
אבל ביני לביני, המשכתי לחשוב על כך אח”כ.
הנה בא לך מנהיג ערבי, ומכיר בישראל כמדינה יהודית, למה שלא נשתף אותו בהנהגת המדינה?
ואז נזכרתי בתמונה הזו
שימו לב שאני לא מראה לכם את פרעות ערביי ישראל, לא הנפת דגלי אש”פ – סתם סטודנטים בטקס קבלת התואר בטכניון, שנשארים לשבת בזמן השמעת ההמנון.
למה הם יושבים?
כי זהו ההמנון של המדינה היהודית. הוא מדבר על נפש יהודי שהומיה לציון.
המוטיב היהודי לא מקובל עליהם.
מכירים ערבי שכן קם בהמנון? שעומד דום בצפירות הזיכרון?
כולנו חשים היטב את הזילזול, את רמיסת כבוד הריבונות היהודית בארץ שלנו – וכולנו התרגלנו להפנות את המבט לצדדים.
השאלה היא לא מה הצלחנו לשחרר ברגע כזה או אחר מלשונו של פוליטיקאי ערבי.
השאלה היא מה התודעה שבה מצוי הציבור הערבי הישראלי.
אז כן, אני לא אשב בממשלה עם שום גורם שאינו מקבל את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
ואצל ערביי ישראל זו כבר מזמן לא דעה אישית. זוהי תודעה קהילתית מקיפת כול.
שום להטוטי לשון לא ישנו זאת.
21 תגובות
ישראל ליהודים!
בערבית מנסור עבס אמר את המשפט השלם: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן צריך לשנות את המצב הזה. כלומר הויכוח הפוליטי אצל מוסלמי ארץ ישראל האם מותר להזכיר את הרכיב היהודי של ישראל בבחינת ידיעת האויב או שדיבור על הרכיב היהודי מחזקת אותנו.
בראיון בהארץ חשפה ג’ידא רינאוי זועבי את סלידתה מהכופרים הפרוגרסיבים הצפונבונים של מרץ.
המוסלמים באזורנו מתנגדים למדינת חופים כפרנית ו”פרוגרסיבית”, שתהיה שלוחה של אירופה לא פחות ויתכן שיותר ממדינה יהודית.
יש לך מקורות לדברי עבאס ורינאוי ?
דברי ג’ידא רינאוי זועבי נמצאים בראיון בהארץ.
בערבית מנסור עבס אמר:
“ישראל – מדינת כיבוש שמנהלת אפליה נגד אזרחיה”.”התנועה האסלאמית התחילה כחלק ממשפחות הג’יהאד. אך הניסיון הפוליטי לימד אותנו שהמציאות הישראלית חזקה יותר מאשר לומר היום שאנו רוצים לאחוז בנשק ולהילחם בגיהאד. אנו שואפים ואנו עוסקים בג’יהאד אזרחי. אנו שומרים על נוכחותנו בארץ. אנו שומרים על זהותנו. אנו ממקסמים את קיומנו באמצעות ידע ופעולה”.
האמנה של מפלגת רע”מ, שגובשה ב-2018 ואושרה מחדש שנה לאחר מכן בוועידת המפלגה בנצרת בראשות מנסור עבאס, מבטאת גישה עוינת ביסודה לתנועה הציונית ולמדינת ישראל ורואה ביישום “זכות השיבה” את הבסיס להשגת “שלום”.
אפילו בראיון המפורסם בוועידת ישראל לעסקים מנסור עבס אמר:
“מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית. עכשיו, כל אחד מאתנו שבא מלאום אחר או מדת אחרת ישאף…”
משה אני יכול להבין לגמרי למה הערבים לא עומדים בהמנון ולא חושב שמדובר בזלזול, להיפך לא הייתי יכול להבין זאת אם הם היו עומדים בהמנון. בכל זאת נשאר להם שמץ של כבוד עצמי ולא מדובר בשבדים או בריטים דקדנטים מבולבלים ביחס לזהותם. גם לא חושב שזה קשור לאיזשהם תהליכים של תודעה “פלסטינית”, גם בתור ערבים חסרי תודעה “פלסטינית” בכל תקופה שהיא לאורך שנות קיום המדינה הם לא היו עומדים בהמנון. לדעתי ההמנון עצמו מיותר, אין שום דבר יהודי בהמנון, להיפך זה סממן של “מדינה ככל הגויים”. למדינה בעלת זהות יהודית לא צריך המנון ולא דגל (שהסמל שמצוין בן גם הוא לא ממש יהודי).
יפה שאתה מבין אותם. אני מקווה שאתה עוד מבין שה”כבוד” הזה שלהם, הוא הדבר שגורם להם לצאת ולרצוח יהודים. ואני מקווה שאתה מבין שבשביל למנוע מהם לעשות את זה, עליך לרמוס להם את ה”כבוד” הזה שאתה מדבר עליו. או שנקרא לזה, התקווה. התקווה לעוד מדינה ערבית מהים עד הירדן.
עזוב, באמת, יש הבדל בין לא לעמוד בהמנון שאומר “נפש יהודי הומיה” לבין לרצוח יהודים. אם אתה מצפה מהם לעמוד בהמנון אז אתה לא ישר ולא הגיוני.
משה אתה מציב כאן דרישות לא אפשריות. התנגדתי לממשלה עם עבאס אבל אם הוא באמת ובתמים מכיר במדינה יהודית, מה אתה רוצה משאר המגזר שלו? תתייחס למה שהוא אומר.
שאלת אם זה “באמת ובתמים” ואני אומר לך שכל מילה שהוא אומר בעברית, היא שקר.
כי בערבית הוא אומר בדיוק את ההיפך.
אני מסכים, אבל זה לא קשור לסטודנטים בחיפה.
גם יאסר עראפת הכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים וכולם ראו שזה היה כצפצוף הזרזיר.
ברור שמנסור עבאס מדבר מהשפה אל החוץ. מוסלמי דתי כמוהו לא יכול באמת לקבל מדינה יהודית בשטח וואקף שמוסלמים שלטו בו בעבר.
בטח, ערפת הרי היה דתי מאד, או לחילופין, הסכמי אברהם הם על בסיס תודעה חילונית בטח…
צריך לזכור שהדת היא גם גורם שיכול להיות דווקא ממתן, כי הכל מן אללה ויש לו לאלוהים דרכים משלו לנווט את עולמו ועוד אמונות-לויין דומות.
היומרה שלכם בגאווה וברמיסת כל רגישות ענותנית היא לתכנת אותם כליל, עד הפיקסל האחרון. והיא לא תצלח.
האחים המוסלמים לא יוכלו לקבל ריבונות יהודית בארץ ישראל לעולם.
“אם יש עימות בין דמוקרטיה למדינה יהודית, אז שדמוקרטיה תלך לעזאזל.” (הרב כהנא)
אם היהודית צריכה דמוקרטית, אז המדינה לא יהודית ולא דמוקרטית
משה היקר לענ”ד אתה טועה כאן, לא מדובר פה בלהטוטי לשון, מדובר על פלג מתון מאד ברע”ם הכולל את עבאס ואת שייח נימר דרוויש ואולי עוד מישהו, שמקבל את עובדת היותה של המדינה – יהודית.
אם היית ער למחיר שהוא משלם בחברה הערבית, לנאצות השייח אלבאז מלוד והתנערות ראאד סלאח ממנו, ואין צורך לדבר על הרשימה המשותפת והעזתיים שמורטים את שערות ראשם מרוב תימהון, היית מבין שהוא אותטני באמת.
אתה מצפה ממי שבא ומוריד את הכפפה לקראת שותפות אזרחית, טכנית לכל הפחות – שיעמוד בצפירה ובהמנון? זה לא מוגזם??
אבל האמת שזה מאכזב, כי כמו שהגיב כאן מישהו לפני, הבעיה שלך היא שהוא גוי מה גם שהוא ערבי, רוצה לומר: גם את יוסף חדאד אתה לא רוצה בקואליציה כלשהי.
אחח האטימות…
יוסף חדאד היה מתנגד בולט לחוק הלאום ורואה במדינת ישראל – מדינת כל אזרחיה.
כיהודי שרוצה לחיות במדינה יהודית – אוי ואבוי אם ה-61 שלך יהיו תלויים בו או בדומיו.
האם זוהי לא זכותו המלאה של אדם לבחור לא לעמוד בהימנון או בצפירה? נכון שזה מעיד על השקפת עולמם, אבל אין לנו שום זכות לדרוש את זה מהם או להעניש אותם בגלל זה.
אם הם היו מפריעים או צועקים, אז ודאי שזה לא היה תקין. אבל הם לא עשו את זה אז מה הסיפור?
נכון שזכותו, אבל מדובר כאן בתודעה. לא בעניין אישי של אדם זה או אחר
זכותו של אדם ללכת עם חולצה שמצוייר עליה M16? זכותו.
אבל כשהחולצה הזו מסמלת תודעת רצחנות אז לא זכותו.
במזרח הרחוק ציור של צלב קרס מסמל מזל וברכה. באירופה הוא מסמל דבר אחר לגמרי
אז נכון. זכותו של אדם לא לעמוד בצפירה. אבל כשזו אי עמידה שאומרת, “אני כאן כדי לקחת ממך ולא לתת, אני מתריס על זכות הקיום של מדינה יהודית,” אז לא זכותו.
אני לא מסוגל לדרוש מאנשים, יהודים או ערבים, לעמוד בהמנון. לא רוצים – לא צריך. זכותם.
מבחינתי שיהיו שומרי חוק וסדר, וזהו. מעבר לכך אני לא יכול לדרוש מהם כלום.
אגב, אני חושב שאם זה היה הפוך, ויהודים היו מיעוט במדינה פלסטינית – הם כן היו עומדים בהמנון. ולו רק מפחד הפריץ.
הסיבה החשובה והעיקרית, שאין לשתף נכרי בהנהגה, היא כי כך צווינו !
“לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא” !
ואמרו חז”ל – ‘כל מינויים שאתה ממנה לא יהיו אלא מישראל’
וזה איסור מהותי ! [ולא כמו שאמרו שלא למנות אשה לשום תפקיד,
שלזה יש מקורות לכאן ולכאן, ולא נשמע שזה מהותי אלא נסיבתי,
כחלק מעניין הצניעות, ואם במקומות וזמנים שונים זה נחשב צנוע, נראה שזה בסדר.]
אבל אפשר אולי לתת להם שררה מוגבלת על עצמם, באוטונומיה מוגבלת ולגמרי תחתינו.
והרי בארצות האסלאם חיינו היהודים בסה”כ נפלא וביחסים טובים, במעמד של נתינים (ד’ימי),
כי גם לא רצינו להשתלט על כלום, וידענו שזה לא מקומנו. ואנו מציעים להם מעמד טוב פי כמה וכמה.
אמנם האמת, שאין לי כ”כ ציפיות מהם שירגישו מחוברים להמנון ולתרבות היהודית.
הצפייה שלי מהם היא יותר שיהיו נאמנים למדינה כיהודית, ויוותרו על כל שאיפה לאומית בארץ הזאת,
ואז אני יכול גם לכבד את התרבות שלהם, כשהיא שומרת על הכללים [7 מצוות], ולתת להם אוטונומיה מסוימת על עצמם, באופן פי כמה יותר טוב ממה שקיבלנו מהם בארצותם כנ”ל.