“והיא לא תצלח…”
י״ג בסיון ה׳תשס״ז (מאי 30, 2007)
מא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-פִּי
יְהוָה; וְהִוא, לֹא תִצְלָח. מב אַל-תַּעֲלוּ, כִּי
אֵין יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם.
(במדבר י”ד)
מיליטנטיות ריקה – מסביר משה לעם – לא תעבוד. אם אין לכם אלוהים, תפסידו.
ביננו לבין האוייב מדרום חצצה אוכלוסיה מלאת אמונה. שנים ארוכות הם ספגו אלפי פגזים רקטות ופיגועים מכל צורה ומין. לא גאידמק ולא אולמרט חשו צורך לצאת לעזרתם. הם גם לא ממש ביקשו עזרה. הם לא עזבו ולא הפגינו, הם פשוט דבקו בעקשנות באדמת ארץ ישראל, מגינים בגופם על שדרות ואשקלון, תל-אביב וירושלים. חמושים היו בנשק המנצח – חמושים היו בצדק. צדקתם עמדה להם כל עוד עמד לכלותם האוייב הערבי. אך מפלתם באה מכוון בלתי צפוי. אהבתם לעמם ולארצם לא אפשרה להם להבין את המציאות החדשה. הם לא הבינו, ורבים מהם עודם אינם מבינים – כי אחים מבית החליפו טוב ברע, אוייב באוהב. הם לא הבינו שעבור הנהגת הישראלים החדשים – הם, החלוצים האמוניים, הם האוייב שיש לחסלו. הם לא הבינו מי האוייב ולכן הובסו ונפוצו לכל עבר.
את נשמתו קבר צבא גדול ומנוכר בחולות גוש קטיף וגבול הדרום נותר פרוץ. אל תסתכלו להם בעיניים הסבירו הפסיכולוגים. הצבא הזה יפסיד מעתה בכל מערכה מול אוייב חיצוני – אמרתי כשחזרתי משם, וכך היה. וכמו כל הפעמים בעבר, מתברר שהנסיגות לא נותנות לישראל את הצידוק לתגובה חריפה אלא בדיוק להיפך, הן מאששות את צידקת הטיעון של האוייב, נותנות לו את מלוא המרץ להוסיף ולהלום, ומונעות מישראל את האפשרות המוסרית לשוב ולכבוש. אם אתה לא מתנחל, אתה לא מפה. ואם אתה לא מפה – אז לך – אל תעצור בשום קו – פשוט לך!
קולות מיליטנטיים נשמעים עכשיו מכל קצוות הקשת הפוליטית. “יש פתרון צבאי” מסבירים הגנרלים “להרוג בהם ללא רחמים” אומר צ’יץ’ מהכיכר, “אין מנוס מפעולה קרקעית רחבה בעזה” מסביר בוגי יעלון. וכשהשמאל דורש מלחמה, כמו ברפלקס מותנה קופץ הימין ותוקע בשופרות – אפילו ח”כ אורלב מצטרף למקהלה הדורשת חומת מגן בעזה.
לא למדתם שום דבר בקיץ האחרון?
אם לא חוזרים לשם כדי להתנחל שם, חוזרים לשם כדי להפסיד ולמות ולברוח משם. אין טעם בחומת מגן 2 שאחריו חוזרים אל הגבול הבין לאומי. ואי אפשר להישאר בתוככי עזה בלי העורף המוסרי של ההתיישבות שם. האם אולמרט מתכוון להקים מחדש את גוש קטיף אחר שבנינו יקיזו את דמם בחומת מגן 2? האם נתניהו יעשה זאת?
נא להירגע. אפשר לקפל את השלטים – “היא לא תצלח…”
אז מה הפתרון שלך?
אין לי.
אין לך?
אין לי פתרון לבעיה שלך – אבל יש לי פתרון לבעיה שלי.
מה ז’תומרת?
אתה רוצה שלום – כלומר חיים נורמליים בתוך גבולות מדומיינים שבהם נדמה לך שיעזבו אותך במנוחה. אין לי פתרון כיצד להגיע לזה, אבל זה לא מטריד אותי כי לא זו השאיפה שלי.
מה השאיפה שלך?
אני רוצה מדינה לא נורמלית. אני רוצה מדינה יוצאת דופן – מדינה יהודית שחיה ופורחת בכל ארץ ישראל. אני רוצה ליישב ביהודים כל סנטימטר מהארץ שרק יפול לידי, אני רוצה להקים כאן חברת מופת יהודית, שתהווה מודל מוסרי לעולם כולו – אור לגויים פשוטו כמשמעו. אני מאמין באלוהים ואני רוצה להחזירו לתודעה הלאומית. אני חולם על בית מקדש כמו שיהורם גאון והלהקות הצבאיות חלמו אחרי ששת הימים. אני רוצה להעביר חזרה את תחושת הצדק מהחמס והחיזבאללא לצבא ישראל. במילים פשוטות – אני לא רוצה שלום – אני רוצה לנצח את אויבי, לגרשם מארצי למלא את ייעודי ותור השלום לבוא.
בסדר בסדר – אתה מבין שעכשיו זה לא ריאלי, מה אתה מציע עכשיו לתושבי שדרות ?
שיבינו מה שתושבי הגוש סירבו להבין.
מה?
שיבינו שהאויב לא נמצא בעזה.
מא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-פִּי
יְהוָה; וְהִוא, לֹא תִצְלָח. מב אַל-תַּעֲלוּ, כִּי
אֵין יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם.
(במדבר י”ד)
