חיים ולדר - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
מחשבים מסלול

חיים ולדר

כ״ה בטבת ה׳תשפ״ב (דצמבר 29, 2021)

חיים ולדר

מהתאבדותו של חיים וולדר ומנסיון התאבדותו של יהודה משי זהב, אפשר להסיק כמה מסקנות מעשיות.

כשמתגלה קלונו של אדם חרדי שמצא את מקומו הממוסד והמכובד בקהילה – האיש בסכנה והוא צריך סוג כזה או אחר של שמירה.

אני לא מדבר על שומרים חמושים, ולא על אחריות של המדינה. אני מדבר על הסביבה הקרובה ועל ליווי נפשי.

ב ,1977 שם שר השיכון – אברהם עופר – קץ לחייו בגלל חשדות לשחיתות. זכור לי כנער, עד כמה הזדעזעה אז הארץ.

מי בעולם החילוני שם מתאבד היום בגלל חשדות שכאלה?
מי מתאבד בעולם הזה בגלל חשדות בעניינים מיניים?

גם אצל הסרוגים זה כבר לא מי יודע מה.

יש לנו שר בממשלה, חובש כיפה סרוגה, שביוזמתו סיפר בראיון עיתונאי כיצד בגד באישתו – כמן שובבות מובנת שכזו – והוא ממשיך לגור באותו יישוב, ואני מניח שאיש לא מוטרד מכך שהוא מתפלל עמו באותו בית כנסת.

אבל בעולם החרדי, זה כנראה שונה. אמות המידה המוסריות בתחום המיני, שאמורות להיות גבוהות יותר, פוגשות שם קהילתיות מהודקת – וכשנחצה הקו על ידי דמות מוכרת ומכובדת, אין שם הרבה מרחב תמרון וגמישות – וכפי שאנו רואים, האנשים נדחקים להתאבדות.

אז המסקנה הראשונה שלי היא – זהירות עם האנשים האלה.

אבל יש לי גם מסקנה אישית שניה.

מעולם לא התלהבתי מספריו של ואלדר ומפעולותיו של משי זהב.

אין לי מושג מה נכון היה ומה לא – בחשדות נגדם. אבל באופן סובייקטיבי לחלוטין, איכשהו – בשני המקרים, החשדות נגדם לא הפתיעו אותי.

לא אהבתי את ספריו הסכריניים של ואלדר עם כל ההסכמות שבעולם,
סופר עם הסכמות הוא לא סופר. ספק אם התנ”ך היה מקבל היום את ההסכמות שקיבלו ספריו של ואלדר.
ומעולם לא הבנתי מדוע זיהוי קורבנות אסון מקבל מעמד צבאי כמעט – כמו כמו יחידה 669.

כשאדם מכוון לרצון הממסד השלט, מקיף עצמו מכל עבר בחיבתו, בכיבודיו ובהגנותיו, זה עלול לעלות לו לראש, הוא עשוי להרשות לעצמו דברים שאדם מן היישוב לא יעלה בדעתו והוא עלול לשכוח, שאותו ממסד “יתהפך” עליו ברגע שיפסיק לשרת את האג’נדה שלו.

“הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן. וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ.” נאמר במסכת אבות

אל תחשוב שאם התקשורת, והמשפט והפוליטיקאים מחייכים אליך, אתה במקום בטוח. הם לעולם לא יעמדו לצידך בשעת הדחק.

נדמה לי שעכשיו גם ראש המוסד לשעבר – יוסי כהן – מבין את זה.

שתף את הפוסט:
הפוסט הקודם

3 תגובות

  • לגבי המסקנה הראשונה מסכים מאוד, רק הייתי מוסיף שגם כלפיהם וגם כלפי חשודים משאר הציבור – חשוב מאוד לזכור ולשמור על חזקת החפות ולא לערוך להם רצח אופי ציבורי בטרם התבררה האמת כראוי…
    אבל במסקנה השנייה אנחנו מעט חלוקים, כי בניגוד למשי זהב שכנראה כבר תקופה ממושכת נחשד בדברים רבים (ולמיטב הבנתי העניין הורגש בסביבתו הקרובה), השמועות על ולדר נפלו על רוב האנשים כרעם ביום בהיר והפער בין הדמות שלו לפי כל מה שסיפרו לי עליו (כאחד שלא גדל בבית דתי ולא הכיר אותו בכלל עד לאחרונה דרך הפרסומות ברדיו) לבין הטענות הקשות נגדו הוא לא כזה פשוט לגישור…
    וזה כמובן לא סותר את העיקרון המדובר, ע”ע גם מה שקורה בעולם הרפואה כיום…

  • אני מבינה שהיה לך צורך להתייחס לפרשה, אך בכל זאת אין כאן שום תובנה… למעט העובדה שחשודים מהציבור החרדי מועדים יותר להתאבדות.
    מצב אומלל, לעולם לא נדע מה האמת, כל כך משקף את המציאות שאנו חיים בה, גוג ומגוג והבלבול הבלתי נסבל.

השאר תגובה