לא נוכח

כגנבים בלילה, ברוב של תשעה נגד שלושה, העבירה הכנסת חוק שמשמעותו היא, שתחת הכותרת ‘קורונה’, הרשות המבצעת מקבלת לידיה את סמכויותיה של הרשות המחוקקת.
אם לשפוט מהתנהלות בג”צ עד כה, הרשות השופטת כבר ביטלה את עצמה מזמן. כשמתחשק להם, אז ‘מהפכה שיפוטית’ ברוורס…
ויש כמובן גם את הרשות המדווחת, ועל התנהלותה של זו אין טעם להכביר מילים.

חוק דרקוני שכזה חוק שלמעשה הופך רשמית את מה שנותר מן הדמוקרטיה הישראלית לבדיחה, חוק שכזה אמור היה לעורר דיון סוער, זעקות שבר, קריאות לסדר , מהומה מן הסוג שהכנסת שלנו יודעת היטב לייצר.

אבל “שקט הוא רפש” אמר ז’בוטינסקי, וה’רפש’ הזה עבר בשקט בשקט.

צדיק אחד מהליכוד היה שם להתנגד – ח”כ גדי יברקן – ועוד שניים מהמשותפת…
זהו.

ישראל, שהיא המדינה המוזרקת הראשונה, והראשונה לקבל את המנה הרביעית – היא גם הראשונה בעולם בכמות הנדבקים היחסית.
לא הרחק, במקום השני – אוסטרליה שאיבדה לחלוטין את בלמי החירות.

כלומר חוק הסמכויות שהתקבל, נותן למי שהוכיח כי מדיניותו הובילה את ישראל למקום הגרוע בעולם, סמכות מוחלטת להמשיך ולכפות כך את טירופו, ללא שום פיקוח של הריבון – כלומר הכנסת – לא שום מעצור משפטי, ובעידודם הקבוע של קטנטני התקשורת.

מלבד ח”כ אמיץ אחד מהליכוד, לא היה שם איש מן האופוזיציה, להצביע נגד.
הם בחרו שלא להיות נוכחים.

וזה הזכיר לי סיטואציה דומה שבה מצאתי את עצמי, כשהחרדים הביאו להצבעה חוק שאמור היה למנוע כל משא ומתן על ירושלים – משא ומתן שניהלה שרת החוץ ציפי לבני באותה עת.