1

למה ערבים רוצחים זה בזה ומי אשם

מה קורה שם בחברה הערבית? מדוע הם רוצחים זה בזה?

טוב אז קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. חיי אדם מעולם לא היו מקודשים אצל הערבים. אני מאוד ממליץ לשוב ולהאזין לפודקאסט שערכתי עם ירון אברהם, גר צדק שכילד ערבי בלוד, היה עד לרצח אחותו האהובה על ידי אחיו הבוגרים, משום שלא שבה הביתה בזמן – או משהו כזה.
אברהם תיאר בשיחה את שמחת האחים במעשם. כששאלתי אותו אם הסיפור דווח למשטרה, ירון הגיב בפליאה על עצם השאלה – להערכתו מדובר על מאות מקרים בשנה שאינם מדווחים – ומדובר כאמור בתופעה ששכנה תמיד בחצר הערבית האחורית של מדינתנו.

ובכל זאת קורה כאן משהו חדש. מימדי האלימות והרצחנות בחברה הערבית הולכים וגוברים. למרבה האירוניה, הפוליטיקאים שלהם מאשימים כמובן את המדינה, במקום את עצמם ואת תרבותם הרצחנית.
ואולם בהפוך על הפוך – הם צודקים. כשוויתרה המדינה על משילותה בציבור הערבי, הראשונים לשלם על כך את המחיר, היו קודם כל הערבים עצמם.

מדובר בתרבות פראית שחיי אדם אינם חשובים בה. כיחידים, הערבים הם בני אדם ככל בני האדם ובתוכם אנשים אנושיים מאוד. ואולם כשהם נמצאים ברשות עצמם כיחידה אתנית, דתית תרבותית נפרדת (ולא בתפקיד בבית חולים ישראלי למשל, תחת סט הערכים הישראלי…) סולם הערכים שלהם משתנה לבלי הכר.

כשמדברים ביחידות עם ערבי, הוא מעדיף תמיד לחיות תחת שלטון היהודים בישראל ולא תחת שלטון ערבי – תשאלו את אזרחי עזה כשאין מצלמה בשטח, מה עדיף להם – החמאס או השלטון היהודי…

ולכן ישראל באמת אשמה ברצחנות הערבית. השארת להם את האחריות על עצמם וזה מה שקיבלת.

הדרך היחידה לסיים את מסע הרציחות בחברה הערבית הוא להשיב את הריבונות היהודית בה.

תסבירו את זה לאחמד טיבי…

מחר יופיע בישראל מחר מאמר עומק חדש המסביר מדוע אזרחי באר שבע, לוד ושאר ערי ישראל, הם שצריכים לבחור את מפקד המשטרה שלהם.

אז נתראה שוב במחשבים מסלול של יום רביעי