לצאת מכפר מימון - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
אקטואליה ופוליטיקה חברה ומדינה מאמרים ופוסטים מהעבר

לצאת מכפר מימון

ד׳ בניסן ה׳תשס״ח (אפריל 9, 2008)

לצאת מכפר מימון

בשבוע שעבר פרסם ד”ר אשר כהן מאמר ובו שיבח את יוזמיו מפקד כל שהוא, אנשים טובים שלא קיבלו את הפרסום והתודה הראויה. אכן מחווה יפה מצידו של ד”ר כהן, אך כצופה מן הצד – נותרתי מבולבל למדי. תחילה היה המפקד של אח”י/אפי איתם. כלומר מפקד למפלגה חדשה, שתוקם בהמשך, ותחליף את אחת מארבע הגורמים המרכיבים את האיחוד הלאומי (השני או השלישי במספר… והשנים עשר – אם מונים את כל מפלגות הימין שעלו ונפלו מאז ‘התחיה’) ומסוכסכים ביניהם. אם עוד לא התבלבלתי אז – החלו להופיע מעל דפי מקור ראשון מודעות משאר מפלגות הימין, מודעות שהיו מאוד מנומסות אבל בשורה התחתונה הבהירו שאין להן חלק בכל העניין הזה. אחר כך הופיעו מודעות אחרות עליהם ראיתי שחתום גם איתם עצמו וכבר לא ברור לי אם הם הצטרפו אליו, או כולם עכשיו הולכים על מפקד אחר – זה של אשר כהן והחברים שהקפיד לשבח. בקיצור – רבע מהמאמר כבר הלך לי על להסביר למה אני מבולבל…

אז נניח לרגע לבלאגן וננסה להבין מה קורה כאן.

יש רעיון ויש דרך לביצוע. יש תוכן ויש את הכלי המחזיק אותו. אם הבנתי נכון, אז ה’טרנד’ העכשווי בציונות הדתית הוא “פריימריס פתוחים”. כלומר מניחים שבאמצעות ה’כלי’ הזה נוכל להביא לידי ביטוי את התוכן שלנו. גם אני חושב שפריימריס פתוחים הם כלי מצוין, אבל נראה לי שבכל ההתלהבות הזו מהכלי החדש – מתחמקים שם כל הבוחשים בענייני ה”פריימריס”, מן הצורך להגדיר לעצמם את המהות. לפני כל בחירות אנו רואים שלל מפלגות ימין המבקשות להיכנס לפרלמנט שלנו. או אז נרתמת מועצת יש”ע וגורמים נוספים ויוצאים בקמפיין אגרסיווי בכדי להביא לאחדות. בסופו של דבר הקמפיין הזה מצליח, מולידים איזה איחוד לאומי חדש, והשלם שהושג תמיד מוצא עצמו לאחר הבחירות קטן מסכום חלקיו המקוריים. כלומר הכלי של האחדות, שהוא כלי נכון וחשוב כשלעצמו, לא הביא קולות, משום שהוא לא הכיל מהות שתמשוך את הבוחרים. נראה לי שגם אם יצליחו שם בתוך כל התיסבוכת ההיא, לייצר איזה פריימריס מפוארים, התוצאה תהיה אותה תוצאה.

חשוב אם כן להבין מהי המהות החסרה. לדעתי אם תבין הציונות הדתית את הנקודה הזו – היא תוכל להסתדר עם כל טכניקה פוליטית – כולל הכלים הנוכחיים, ולהיפך – אם תמשיך הצ”ד להתחמק משאלת התוכן והבשורה שאותם היא אמורה לבשר – שום שיפורים טכניים לא יועילו.

המהות החסרה היא השאיפה האמיתית להנהגת המדינה. כלומר יציאה אל מחוץ לגטו התודעתי שהציונות הדתית הכניסה עצמה אליו, וראייתה את עצמה לא כמגזר, לא כסקטור, אלא כאוונגרד מוביל.

*

הייתי שם באחת השורות הראשונות. הטור מנה רבבות המוכנים לפרוץ ולהציל את גוש קטיף. למטרה זו בדיוק הם הוזמנו על ידי הנהגתם אל כפר מימון. למען האמת – לא כל כך האמנתי להנהגה הזו. מניסיוני בתקופת ‘זו ארצנו’ – הכרתי היטב את אותו גטו תודעתי שבתוכו ההנהגה הזו פועלת. אבל הקריאה היתה ברורה מאוד, הציבור ראה באותה מנהיגות את הנהגתו, ו”לא מחליפים סוסים במעלה ההר”. בליבי התפללתי שהפעם זה באמת יהיה אחרת. הצטרפתי כחייל לטור המדהים ההוא. כשהתחיל הטור לנוע, אחר שלושה ימים מורטי עצבים, לעבר הגדר של כפר מימון היה זה אחד מרגעי התרוממות הנפש הגדולים שזכרתי. התחושה היתה ששום דבר לא מסוגל לעצור את העוצמה הרוחנית והפיסית האדירה הזו, הטור הזה יגיע לגוש, וכפי שהודה הרמטכ”ל ורבים מכתבי השמאל, “אם הם יצליחו, אין ההתנתקות”.
ואז פתאום הטור נעצר. לא יכולתי להבחין בסיבה המידית, חשבתי שיש שם בחזית התגוששות עם החיילים שסוגרים את השער, והיה לי ברור שזה עניין של דקות עד שהחסימה תוכרע מול העוצמה האדירה הזו. מאוחר יותר נאמר לי שלא היו אלה חיילים אלה חבורה מתלמידיו של הרב שלמה אבינר. אחר כך ראיתי את הרב אבינר עצמו עולה על גג של רכב ליד השער ונותן נאום כל שהוא. לא יכולתי לשמוע – שמיעת דרשות לעת הזו נראתה לי מוזרה, אבל המתנתי בסבלנות לסיומה. אף אחד לא הבין ממש מה קורה. ואז קרה דבר מדהים – ח”כ אפי איתם החליף את הרב על גג הרכב, והתחיל לכוון את הטור, ממש כמו גנרל צבאי, תוך שהוא משבח את משמעת הצועדים, אל עבר המשך הגדר. לרגע חשבתי שהוא עושה איזה תרגיל כדי לבלבל את הצבא ולהוציא את הטור הענק משער שלא ציפו לו – אבל עד מהרה התברר שכל העניין הוא לסובב את רבבות הצועדים בתוככי גדרות כפר מימון עד שתצא כל הרוח האדירה ממפרשיהם. מעולם לא היתה שום כוונה לצאת משם. לקחתי את חפציי ועזבתי את המקום. עדיין אני שומע את ליגלוג השוטרים שליווה את היוצאים מהכפר…

עכשיו תראו חבריה. אתם יכולים להמשיך ולרמות את עצמכם. לי ברור לגמרי שאתם – כל המנהיגות הכפר מימונית ההיא – אתם, מגדרות הגטו שלכם כבר לא תצאו. אתם לא מתכוונים באמת לקחת אחריות, לצאת מהכפר מימון הקטן שלכם, להתחבר למציאות ולהוביל את הציבור היחיד שיכול להציל את המדינה הזו, אל עמדת הנהגה לאומית. זה לא שאין לכם כח – אילו רציתם יכולתם להוביל את המדינה מזמן ובקלות. אתם פשוט שבויים בתוך התודעה העבדותית שלכם. איך היה אומר אדיר זיק ז”ל – ” יש לכם צ’פ דפוק במוח, אצלכם זה תמיד מתחיל באות ב’ “. כל התקווה של איתם היא לייצר משהו כדוגמת מפלגתו של שרנסקי, ואז לקבל איזה עצם מהליכוד – כפי שהשתלבו שם אדלשטין ושרנסקי. הדברים אפילו נאמרים בצורה מפורשת למדי באתר האינטרנט של אח”י. לכל ברור שאם נתניהו היה משריין תפקיד בכיר דיו לאיתם – אח”י לא היתה מוקמת. אז אם גם אתם מבינים שבסופו של דבר התשובה נמצאת בליכוד – למה אתם לא הולכים בדרך הפשוטה הישר לשם?
נכון! זה מפחיד, לא כולם בליכוד נראים כמוכם – תמיד מפחיד לצאת אל המציאות ולהנהיג, גם בכפר מימון זה הפחיד.

אגב – בליכוד יש פריימריס…

שתף את הפוסט:
הפוסט הקודם

הפוסט הבא

השאר תגובה