מחאה על המלחמה הבאה

מטר לפני סוף העליה, במאמץ האחרון, כשהגלגל האחורי מתחפר בבוץ ותוך כדי כך אני מנסה לתמרן עם הקדמי בין הסלעים, נשמע פתאום מן קראאנצ’ כזה וכל גלגלי השיניים נטחנו זה בזה ואשתי נאלצה לבוא ולהחזירני הביתה אחר כבוד עם אופני הפצועים. בלב דואב ודואג חשתי אל חנות האופניים שלי בתל אביב. “ד”ר” אמרתי לאלון הטכנאי – “הוא יחיה?” – אלון הודיע לי שהמצב חמור משחשבתי, שגם השלדה קצת התעקמה אבל כעבור מס’ ימים (וכמה מאות שקלים…) התבשרתי שהניתוח הצליח וביום חמישי ירדתי שוב למדינת תל אביב להחזיר את אופני הביתה – לשומרון. עובדים שם כמה צעירים תל-אביביים שכלל לא ברור לי אם הם יודעים מי הוא ראש הממשלה… לפעמים אני די מקנא בחברה האלה – ומאוד התפלאתי כשאחד מהם אמר לי פתאום – “אז זהו – הוא יצא מזה?” לקח לי רגע להבין שהוא מדבר על ‘אולמרט’ שלאחר פרסום הדו”ח, ועוד רגע לנסות ולמצוא את המשפט שיסביר בתל-אביבית פשוטה – מה אני חושב על כל העניין. “תראה” – אמרתי לו – “אמנם החולה מת, אבל העיקר שהניתוח הצליח…”. פתאום כולם שם צחקו והבנתי שמצאתי את הפתח…

אחרי מה שכתבתי כאן בשבוע שעבר, אין לי מה לחדש על וינוגראד. לצערי – כל מה שכתבתי התאמת. הפכתי והפכתי בדו”ח ולא מצאתי שום התייחסות עניינית לשאלה ‘למה’ – כל כולו עוסק ב ‘איך’. לשאלת ה “ילדה בשמלה אדומה עם זוג צמות” עדיין כל החכמים לא מוצאים פה תשובה, כי היא שואלת ‘למה’ – וכל ה”חכמים” מתעסקים רק ב’איך’. מי שרוצה את התשובה ל ‘למה’ בכלל יצאנו למלחמה הזו, יכול לחזור למאמר מן השבוע שעבר – אבל מכיוון שהדו”ח חסר המשמעות הזה התעלם משאלת השאלות, ראש הממשלה יצא כמובן נקי, ואנו צפויים להמשיך ולאכול את פירות הבאושים שלו. לכן חשוב יותר שנעסוק במלחמה הבאה ולא במלחמה שעברה.
ד”ר יאיר וייסמן מאוניברסיטת בר אילן – פרסם ניתוח פשוט ובו הוא מגיע למסקנה כי במוקדם או במאוחר – תכבוש ישראל את עזה בכדי להעבירה מהחמס בחזרה לפת”ח. זה כל כך ברור – שזה אפילו לא מזעזע אף אחד. הקסאמים ימשיכו לעוף, ובכל פרק זמן הם ישתכללו. והם יגבירו את הטווח, ולאט לאט ירגילו גם את תושבי אשקלון, ובהמשך גם את תושבי באר שבע ואשדוד. כשצה”ל יגיב הם יגבירו, וכשיסגרו להם את החשמל הם יהפכו לנוער הנרות, וחוזר חלילה. בסוף אולמרט ירגיש שכסאו מתנדנד, וישלח את צה”ל לעזה.
עכשיו ככה – האסטרטגיה המדינית היחידה שקיימת היא זו המושתתת על תודעת אוסלו. ברור למשל – שאף אחד אצלנו לא מעלה כלל על הדעת להאיץ בערביי עזה להשלים את התהליך הטבעי והבריא של ה “הטרנספרות מרצון” שהחלו בו בשבוע שעבר לכוון מצריים. איש לא יעודדם לצאת ולאחר מכן יצא לכבוש את עזה בכדי החיל את הריבונות הישראלית, ולהקים שם מאה גוש קטיפים. השפה שדיברתי בה כרגע – כלל לא קיימת בעולם המושגים הישראלי – אולמרט יכבוש את הירח לפני שיעשה את הפעולה היחידה שמבוססת על צדק יהודי ולכן גם תפתור את הבעיה ו כ ‘בונוס’ – גם תביא שלום. השפה הזו לא קיימת שם. יש שם רק ‘ביילינית’ אוסלואידית כזו – ולכן מה שיקרה בסוף זה שישלחו מאה או מאתיים חיילי צה”ל אל מתחת למצבות בכדי לכבוש את עזה מרב מחבלים אחד ולהעבירה אל שלטונו של רב מחבלים אחר (למי ששכח – אבו מאזן הוא מתכנן טבח הספורטאים במינכן – אוף איזה נודניק…). בכדי להשתיק את המחאה יבסס אולמרט את מעמדו האתרוגי ויחריב כמה התנחלויות. אחר כך ישראל תצטרף למצריים ותספק גם היא נשק למחבלים ברצועה כדי להילחם במחבלים היותר רעים… אח”כ הקסאמים ישובו לעוף – וביתר שאת, אחר כך אולמרט יקבל פרס נובל לשלום וייכנס להיסטוריה כמנהיג דגול, ואחר כך הוא ייבחר לנשיא וייתן עצות למנהיג הליכוד הבא שינסה גם הוא לממש בתורו את התיאוריות של יוסי בילין.
אני יודע שהסרט הזה נורא משעמם כי כבר היינו בו כמה פעמים – אני ממש מצטער שאין לי מה לחדש – בכל אופן – השאלה היא לא אם זה מה שיקרה – אלא כיצד נתנהג כאשר זה יקרה. מוטב שנקים את הוועדה עכשיו – לא אחרי התבוסה הבאה.
האם אנו אמורים לתת לו לעשות את זה? כיצד אמורים חיילי המילואים שעומדים להישלח למלחמה למות בשביל אבו מאזן – כיצד הם אמורים להתנהג עכשיו! לא במחאה על המלחמה שעברה, אלא לקראת זו שעומדת בפתח.
תחליטו מה שתחליטו – אבל עכשיו הזמן לחשוב, לא כשכבר תהיו בפנים ולא תבינו מה בדיוק רוצים מהחיים שלכם – עכשיו יש לכם זמן לחשוב –
ואל תגידו שלא ידעתם.