“מחאת השפויים”

ב”ה חשוון תשס”ח

“מחאת השפויים” משה פייגלין – nrg

נהייתי אוהד שרוף של בית”ר ירושלים. טוב – לא בדיוק של הקבוצה, אלא של אוהדיה… אצלי ספורט מתחיל ונגמר באופניים – בכדורגל אני לא מבין כלום. האמת היא שמה שמתחולל במגרשים דוחה אותי עד כדי כך שכתבתי מעל במה זו (לאחר שנמחץ אוהד למוות ) שצריך לסגור את המגרשים עד ששדה הקרב הזה יחזור להיות ספורט ולא שדה קטל.
אבל אל תפריעו לי עכשיו. עכשיו אני אוהד שרוף של בית”ר. אם יש למישהו צעיף צהוב במחיר טוב – שישלח לי, ויאללא בית”ר.
“למה שלא אגיד ‘מזל טוב’ ליגאל עמיר” הסביר אוהד בית”ר בראיון לרפי רשף המזועזע – “אפילו אם היה נולד בן לאוהד ‘הפועל’ הייתי אומר ‘מזל טוב’…” (ציטוט מהזיכרון). מזמן לא צחקתי כמו אחרי הראיון הזה. אתם מבינים?! הבן אדם פשוט נותר שפוי! 12 שנות שטיפת מוח לא עבדו עליו! הוא מבין שכל הרביניזם הזה שייך לקבוצה היריבה, כל הזיכרון הזה מנוכס טוטאלית לאנחנו מול ההם, לטובים מול הרעים, ואני בגלל שאני בימין אני עם הקבוצה הרעה כאילו – ואתם עוד רוצים שאני יעמוד לכבוד הקבוצה שלכם? בווווווז ! יאללה בית”ר!
תארו לעצמכם שלפני הקונצרט של הפילהרמונית בהיכל התרבות, היה הכרוז מבקש מהקהל לקום על רגליו לדקת דומיה לזכר הרב כהנא הי”ד שנרצח על רקע פוליטי ואנטישמי בדיוק בתוך ימי ההסתה הקבועים לזכר רבין. מה היתה תגובת הקהל הנאור בפילהרמונית? האם הוא היה עושה את ההבדל שבין הרצח לבין דעותיו של הנרצח? כמה מן המכופתרים שם היו קמים? יגידו לי – מה אתה משווה, רבין היה ראש ממשלה שביקש שלום, כהנא היה גזען וכו וכו
נו – זה בדיוק מה שטען גאידמק – הכנסתם פוליטיקה לכדורגל. אף אחד לא צעק שם בוז כשביקשו לעמוד דקה לזכרו של סתם אזרח. אתה טוען שרבין היה שוחר שלום, ואני טוען שרבין התגאה כל ימיו במעורבותו הפעילה בירי וברצח 16 ממעפילי ה’אלטלנה’, רובם ניצולי שואה, שניסו למלט נפשם בשחיה אל החוף. ממשיכי דרכו של רבין רואים עד היום ברצח הזה מעשה נאצל. אחד יכול לראות ברבין אדם חיובי, אחר רואה בו את ההיפך הגמור – אבל אף אחד לא יכול לטעון שרבין לא מסמל דרך פוליטית מאוד ברורה, ומשמרי זכרו מקפידים מאוד להבהיר זאת.
אז אחרי 12 שנות טרור – כן פשוט כך! אין לי מילה אחרת! – 12 שנות טרור, שבהם במשך שבועיים בשנה, מעמידה קבוצה שמאלנית קטנה הקובעת את סדר היום הציבורי, את רוב הציבור בישראל, אל עמוד הקלון – אחרי 12 שנה שבהם אתה חייב או לשתוק ולספוג את כל התשפוכת הזו או לשבת על אותו ספסל עם יגאל עמיר, אחרי 12 שנים כאלה ביצבץ לו בקרית אליעזר קצה הקרחון של ישראל השפויה. אני יודע – זה נשמע הזוי לכנות את ההתנהגות האספסופית הזו – ישראל השפויה, אבל כנראה שרק במקום המיועד מלכתחילה ל ‘נון-קונפורמיזם’ שכזה, יכלה השפיות לחזור ולשזוף את עין השמש.

בכותרת ענקית מרוחה על פני עמוד שלם הודיע ידיעות אחרונות למחרת ההפגנה בכיכר, כי היתה זו “מחאת השפויים” על מתן הרשות לעשות ברית מילה בכלא. חבורת מטורפים קטנטנה, מתעסקת שבועות בשאלה אם תוגש עוגה בברית או לא תוגש. והם עוד קוראים לעצמם שפויים ומצביעים על הציבור המיואש – שאוכל ב’שדרות’, ובכל אשר יפנה את “מורשת רבין” – ציבור מטורף.
הם משחררים רוצחי יהודים דבר יום ביומו. הם יישכבו על הגדר בכדי לשמור על זכויותיו של כל זב ומצורע שפוצץ אוטובוס או אנס ורצח ילד יהודי על רקע לאומני. אבל פרוסת עוגה בברית המילה של בנו של יגאל עמיר? ה”שפויים” מידיעות אחרונות פשוט לא יכולים להירגע.

לפעמים אתה צריך לצבוט את עצמך כדי לזכור שזה לא אתה המשוגע… אוהדי בית”ר צבטו את כולנו – יאללא בית”ר!