מציונות של קיום לציונות של יעוד

אנסה להסביר את חידת נתניהו והמופתי ש’נפל’ עלינו לפתע…
ראשית ראוי לשבח את ראש הממשלה, אדם בעל תודעה היסטורית גבוהה (בנו של היסטוריון), שלא נותן לנו לשכוח כמה עובדות מעברנו הקרוב שיש מי שהיה רוצה מאוד שנשכח.
על קשרי ה “הרצל” של ה “פלסטינים”, עם המשטר הנאצי כבר כתבתי כאן בעבר ובאשר לשאלה אם המופתי שכנע את היטלר או רק הצטרף אליו בשקיקה – נראה לי שהויכוח חסר משמעות. היטלר השמיד יהודים לפני שפגש את המופתי (נובמבר 1941) אולם ההשמדה המתוכננת והמתועשת של כל היהודים תוכננה רק בועידת ואנזה (ינואר 1942). עד אז אכן ריחפה באוויר הנאצי המורעל האפשרות להגלות את היהודים אל מחוץ לאירופה. כך שייתכן שלדבריו של המופתי כי אין מקום ליהודים בפלשתינה והמרצתו את היטלר להשמדתם המלאה, היה משקל כזה או אחר במעבר לביצוע הפתרון הסופי על אדמת אירופה.
אבל זהו ויכוח להיסטוריונים וכאמור הוא לא באמת כל כך חשוב, מה שחשוב הוא, שמצא מין את מינו, וכלל אין זה מפתיע שיורש האשמדאי הקטן (חוסייני), כלומר אבו מאזן, בחר כנושא לעבודת הדוקטורט שלו (באוניברסיטת מוסקבה), את הכחשת השואה – שהמיט עלינו האשמדאי הגדול (היטלר). אין חדש תחת השמש ועולם כמנהגו ממשיך לנהוג. אגב – התרגום לערבית של ה’מיין קמפף’ – הוא ‘בסט סלר’ פראי במצריים, לא רק ברמאללא…
אבל נחזור לשאלה שבה פתחנו – מה נפל פתאום על נתניהו, למה החליט דווקא עכשיו ‘לחפור’ בעניין הזה?
נתניהו הוא תמצית ההתקרבנות הישראלית. כשלחץ נתניהו את ידו של ערפאת, יורשו של חג’ אמין אל חוסיני, איבדה מדינת ישראל את יכולתה להצדיק את קיומה. כשמנהיג הימין הישראלי מכיר בארגון לשחרור ארץ ישראל מהיהודים, הוא מכריז בזה כי יש ממש בטענת בעלותו של העם ה”פלסטיני” על הארץ כולה והופך את כולנו למן שודדים נאורים שכאלה – אחרוני הקולוניאליסטים – מן ‘פרונקל’ זמני שמזהם את האזור, מסכן את היציבות וראוי להיפטר ממנו.
החל מאותה לחיצת יד החל להתגלגל כדור השלג של שלילת הלגיטימיות לקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל – כולה(!). כי הרי אם ארץ התנ”ך – הר הבית, מערת המכפלה, קבר רחל – היא “פלסטין”, אזי ‘שיח מוניס’ (רמת אביב), איסדוד (אשדוד) ויפו – על אחת כמה וכמה…
המשענת היחידה שנותרה להסברה הישראלית היתה זכותה של ישראל להגנה עצמית.
אולם זכותו של שודד לטעון להגנה עצמית היא מינימלית. בסופו של דבר, טענת הצדק של הקורבן תמיד תהיה חזקה יותר ומשכנעת יותר.
ההתקרבנות הישראלית החלה עוד קודם להסכמי אוסלו ולחיצות היד – הרבה קודם. הרצון הציוני להקים לעם היהודי מדינה ככל המדינות ולהפכו לעם ככל העמים (place among the nations…) שמט את טיעון הבעלות האמיתי של העם היהודי על ארצו – טיעון שיסודו בתנ”ך ובאמונה בבורא עולם. אולם באוסלו חלה ההתדרדרות הסופית – שם, באותה לחיצת יד, כבר לא אמר מנהיג הימין שהארץ בסימן שאלה (שטחים מוחזקים) שם הוא הכיר בבעלותו של “עם” אחר עליה וסתם את הגולל על כל “איזו חתיכת צדק קטנה” שעוד נותרה לקיומנו הריבוני בארצנו.
כל שנותר הוא הזכות להגנה עצמית.
כך הפך ‘יד ושם’ (שאיש אינו מפקפק בחשיבותו) ל”בית המקדש” הישראלי, מקדש הקיום במקום מקדש הייעוד – מקדשה של דת השרידות. ליד ושם גררנו כל אח”מ מזדמן ושם אילפנו אותו בינה ואילצנו אותו להבין שאנו הקורבן בסיפור ותראה מה קורה לנו כשאין לנו מדינה…
אבל העולם כבר לא קונה את הטענה הזו. הדור החדש בגרמניה ובאירופה כבר לא חש אחריות למעשי אבות אבותיו. באוניברסיטאות שם טוענים שאנו יורשי הנאצים (ממש כך!) ולנתניהו שלפני 20 שנה איבד את הצדק לא נותר אלא לנסות ולסחוט מלימון ההתקרבנות היבש הזה עוד טיפה או שתים – כאילו שלמישהו באמת אכפת את מי מהללים הערבים – יאללא תחזיר ל”פלסטינים” את הארץ שאתה הסכמת כי היא ארצם ותפסיק לנסות לצייר את עצמך כקורבן ואותם כיורשי הנאצים…אם תרצה ניתן לך עוד צוללת להגנה עצמית…
באמת הסיפור של נתניהו הוא סיפור טראגי. הוא מכיר את ההיסטוריה יותר מכל מנהיג אחר, אבל חוזר על שגיאותיה – גם כן יותר מכל מנהיג אחר…
נתניהו היה הראשון שצריך היה להבין שכששוב מאיים מנהיג מדינה להשמידנו ואף עושה את כל ההכנות לכך, לא פונים לחיל האוויר האמריקני כדי שיפציץ את מנגנוני ההשמדה… האמריקנים יעשו עבורנו את העבודה כפי שהפציצו את מחנות ההשמדה באירופה…
נתניהו היה הראשון שצריך היה להבין כבר לפני עשור, כי עליו להפציץ את הכור באיראן – מיד! כפי שעשה בגין בעיראק.
נתניהו לא למד מההסטוריה והפך את עצמו לתואם מנהיג צ’כוסלובקיה הממתין מחוץ לדלת כשהמעצמות דנות עם גרמניה (הסכמי מינכן) על גורלה.
נסו להיזכר, האם שמעתם בעשרים השנים שחלפו מאז אוסלו, ראש ממשלה ישראלי המדבר על צדק ואומר בפשטות את המובן מאליו בכל מדינה אחרת – ‘זו ארצנו’?
מנהיגות ללא עמוד השדרה של הזהות היהודית אינה מסוגלת לומר זאת וכל שנותר לנו היא עמדת הקוזאק הנגזל הנצחית.
שמועות עקשניות ממקורות מהימנים אומרות כי מהות הביקור בגרמניה היתה ניסיון של נתניהו לייצר מהלך שייתן לערבים עוד נתחי ריבונות בהר הבית – כגון מדי שיטור רשמיים, צמצום נוסף בשעות הביקור של היהודים והתעמרות גוברת – במטרה להביא לרגיעה זמנית.
נתניהו ככול ראשי הליכוד לפניו – מדברים גבוהה על ערכים לאומיים ועל ארץ ישראל אך באין חזון ובשורה בכליהם, אין הם מסוגלים לייצר שום אלטרנטיבה לאוסלו ותשובה לאתגרי השעה. תמיד יהיו אלה מנהיגי הימין שימיטו עלינו את האסון הגדול ביותר.
חייבים לייצר אלטרנטיבה להנהגה, אלטרנטיבה שאינה ימין ואינה שמאל – חייבים אלטרנטיבה שאינה דתית ואינה חילונית.
חייבים לעבור מציונות של קיום לציונות של ייעוד
כדי להתמודד –
חייבים אלטרנטיבה של זהות.