מקולט אביטל לשמעון פרס ולעמוס עוז
ד׳ במרחשוון ה׳תשפ״ב (אוקטובר 10, 2021)
בשבוע שעבר הציפה שוב ושוב קולט אביטל את המסך שלי. קולט – שאני בטוח רוב רובם של הישראלים כיום כלל אינם יודעים מי היא – טענה ששמעון פרס הטריד אותה מינית.
כמובן שלא בזבזתי את זמני על הצהובון ההיסטורי הזה. שמעון פרס הוא אחד המזיקים הגדולים ביותר שקמו לישראל ולא נסתרה ממני גם התנהלותו המינית המופקרת כך שהידיעה כלל לא הפתיעה אותי. לא ברור היה לי מה מנסה הלשעברית להשיג עכשיו עם הסיפור הזה. הרי מדובר באשה חזקה במשרה רמה שככול הנראה העדיפה אז – כשהדברים התרחשו – את משרתה, על פני יציאה למלחמה מול שמעון פרס בזמן אמת.
אפשר אולי להבין – למרות שאני ממש לא מסכים – אבל אם כך החלטת אז, איזו תועלת תצמח לנו מהסיפור הזה עכשיו? חוץ מאולי לתפוס כותרת בצהובונים.
וכך מצאתי את עצמי שוב ושוב מוחק את הידיעה הזו.
אלא שהידיעה צצה שוב ושוב, עד שברגע של חולשה אמרתי לעצמי, אולי בכל זאת נלמד משהו חדש – ונכנסתי אל הפרטים.
ובאמת למדתי משהו חדש.
בשולי תיאור ההטרדה, מספרת הגב’ אביטל כיצד ביקש ממנה שמעון פרס להפעיל את כל קשריה במשרד החוץ כדי להביא לכך שהסופר עמוס עוז יקבל פרס נובל. “הוא היה אובססיבי בעניין הזה” – מתארת אביטל.
בפרט הזה דווקא מצאתי עניין ויש הרבה מה ללמוד ממנו.
למה לשמעון פרס היה כל כך חשוב שעמוס עוז יקבל פרס נובל לספרות?
ובכלל – למה פוליטיקאי ישראלי מתערב בשיקולי ספרות בין לאומיים – מה בדיוק קורה כאן?
העניין הוא כזה. עמוס עוז הפך בזכות התקשורת והאקדמיה הישראלית לסוג של כהן מוסרי גדול. את דעתי על גדלותו הספרותית אמנע מכם, מי שחושב שאכן הגיע לו פרס נובל, שיבושם לו – אני ממש לא חושב כך – אבל לא בכך עסקינן, העניין הוא שממעמד הסופר הדגול, קידם עמוס עוז את מעמד המדינאי הדגול – שמעון פרס – וכששמעון פרס יצא מכליו בכדי לקדם עוד את מעמדו של עמוס עוז, הוא למעשה ביקש לרומם עוד באמצעותו את מעמדו שלו.
התהליך הזה, שקולט אביטל בלי משים נתנה לנו להציץ אל האופן שהוא עובד, נמצא למעשה בכל מקום. קידומים פוליטיים למשרות צבאיות, מביאות לתפקידי פיקוד רמים את מי שיביעו את הדעות הנכונות.
כשעיתונאי מקשה על איש ציבור מן הרוב היהודי, “למה שלא ניתן לבג”ץ להחליט” – למרואיין אין יכולת להסביר, שבדיוק כמו המאמץ של פרס לסדר פרס נובל לעמוס עוז, כך קודמו האנשים הנכונים לתפקיד שופטי בג”צ משיקולי אג’נדה – ודעתם עכשיו רלוונטית, ממש כמו דעתו פרס בעניני פרס נובל לספרות.
מה שלמדנו מקולט אביטל הוא, שאין לנו ברירה, ואת דעתנו עלינו להשתדל תמיד לגבש בעצמנו בלי תווכם של גורמי ממסד. תמיד יהיו שם גורמי כח שבאמצעות התפקידים והצלש”ים הממוסדים, יפנו את אמון הציבור לאן שנח להם.
להתראות מחר – במחשבים מסלול
5 תגובות
כמי שתומכת בדעותיך ורוצה לראות אותך באיזשהו שלב, בין מובילי המדינה, אייעץ לך למחוק את הפוסט הזה. כמוך גם אני מתנגדת לתרבות הפוליטקלי קורקט ויחד עם זאת, לומר היום לאישה, (או איש) שאם לא התלוננו בעבר על הטרדה מינית, מוטב שתמשיך לשתוק…? ובנוסף להתייחס בלעג גלוי, לטענות?… חוסר רגישות והתנהגות לא ראויה, שירחיקו ממך הרבה תומכים ותומכות. ודי אם נזכיר מה עלתה לו, לאלעזר שטרן גריסת מסמכים של תלונה על הטרדה מינית של חיילת. מה שאתה עושה כאן די דומה למעשהו של שטרן ועם תוספת של ארס. אני דווקא זוכרת את אביטל החלקלקה ולא נחמדה, לא חיבבתי את הטיפוס (בלשון המעטה) ואת החנופה השקופה בעמדותיה המתחסדות אבל חשוב להתעלות מעל קטנוניות מסוג זה ולזכור שמי שמבקש להוביל את עם ישראל, ראוי שתהיה לו מידה של “הכלה” של טיפוסים שונים. גם האמירה על ספרה של גליה עוז בעייתי מאד למי שמזוהה כיהודי דתי, שכן, זו עברה על ה-מצווה של “כבד את אביך ואת אמך” ודבריה גם הופרכו ע”י אחיה ואמה כך שיתכן שכל הספר שכתבה הוא ממש לשון הרע ואיננו מוסיף לנו ולקוראיו דבר. (אגב גם אני לא אהבתי את סגנונו של עוז ולא קראתי אפילו ספר אחד מספריו) ובכל זאת, יהודי היה ולפי מה שאומרים סופר מוכשר. צריך להתאמץ להתעלות במציאות שלנו, ובוא נזכור “שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה,. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם” מצטערת שאני מטיפה למי שגדול ממני, אבל זה באמת מהלב, כי אני מתומכיך.
משה מחכים לפודקאסט המובטח בלי נדר
בוקר נהדר למשה וקהילת הלאומיים היהודים והמאמינים,
המסקנה חשובה: עלינו לגבש את דעתינו בעצמינו -ולא לסמוך על הממסד, לא על העיתונות והתקשורת המגויסת.
גיבוש הדעה דורש מאמץ.צריך לשמוע מגוון דעות ,להצליב מידע ולחקור.
**********
בנושא אחר: אשמח לשמוע את דעתך ,משה, על הקנצלרית אנגלה מרקל.
שמעתי את דעתה הנחרצת של עירית לינור ואת דעתה ההפוכה של התקשורת הממוסדת.
עירית לינור אומרת,ואני חקרתי ומסכים, שגרמניה בהנהגת מרקל תומכת באונרא,בבנייה לא חוקית של הפלסטינים בשטחי C ובתמיכה משפטית וכספית באמצעות האיחוד האירופי בפלסטינים ובאירגוני BDS ,מצביעה נגד ישראל באיחוד האירופי ובאום וגם תומכת בסחר עם אירן.מנגד גרמניה מספקת צוללות לישראל ומיממנה חלק מהרכישה.
עירית לינור אומרת גם שכוונת הגרמנים ,או חזונם, היום היא כמו כוונת הנאצים כלומר לחסל את קיומה של מדינת היהודים כאן בישראל.
האמירה הזאת נשמעת לי מזעזעת בתור חתן של ניצולת שואה שלא החמיצה יום אחד בשואה החל מ 1.9.1939 בפולין ,לודג׳,ועד כניעת גרמניה באפריל 1945 במחנה ברגן בלזן ולפני זה 3 שבועות באושוויץ.
שבוע טוב ומוצלח!
משה, איך אפשר לנצח את המערכות הלא נבחרות? הם מאוד מאוד חזקות ומחפות אחת על השניה. אני ממש לא מעוניין במהפכה מדממת או במלחמת אזרחים שתביא לחורבן ישראל (כי האויבים מסביב ינצלו את שעת הכושר).
אז מה עושים? מה א-נ-י יכול לעשות? ואולי אין הרבה מה לעשות?
ולמה לא לעבור בינתיים למקום בטוח יותר? אני תוהה אם אכן יש כזה מקום (אפשרויות לחשוב עליהם: פורטוגל, פלורידה, טקסס…)