סודו של אולמרט

שמתם לב שאולמרט נעלם? טלאנסקי, העדויות, המעטפות, השוחד, השחיתות – זהו הכל נעלם. נעלם כמו שוינוגראד נעלם. זוכרים את זעקות השבר אחרי מלחמת השולל ההיא? את ההמתנה לוועדות החקירה, לתוצאות הביניים, לדו”ח הסופי. גם אז זה פתאום נעלם. עבר אל הזירה הציבורית – כפי שהגדירו זאת חברי הוועדה – ושם זה פשוט נקבר לצידם של מאה וחמישים קורבנות המלחמה. פרשית זוועה עולה ופרשיה אחרת יורדת ורק ממשלת אולמרט לעולם שורדת. מה קורה פה בעצם? איך אפשר להסביר את התופעה הזו? מה הסוד שלו? האם זה טייקוני התקשורת שמאתרגים אותו, או יכולתו הוירטואוזית של האיש הערמומי הזה לשרוד בכל מצב? הרי אולמרט – הוא כנראה המנהיג השנוא ביותר שישראל ידעה מעודה. זו לא שנאת התקשורת לנתניהו שיצרה רמת אנטגוניזם גדולה מהמציאות העממית. אצל אולמרט זה להיפך – התקשורת עוד מנסה לגונן עליו אבל העם פשוט לא סובל אותו. אפילו הפגזה מוצלחת של כור גרעיני בסוריה, הפגזה שנוהלה באופן מעורר הערכה ושבעקבותיה ידע אולמרט לשתוק בצורה מאוד מכובדת – אפילו פעולה כזו שאצל כל מנהיג אחר היתה מעלה את רף הפופולאריות לשמים, אצל אולמרט כמעט שלא הזיזה לציבור. הישראלים פשוט לא אוהבים את האיש הזה. אז מה הסוד שלו?
כנראה שהאתרוג התקשורתי והיכולת הוירטואוזית הם רק קצה הקרחון. יש כאן תופעה עמוקה הרבה יותר מן ההסברים הציניים. כוחו של אולמרט נובע מחולשת כל שאר המערכות. כלומר זו לא הגאונות הפוליטית ששומרת עליו, וזו אפילו לא המגננה התקשורתית – עם ישראל לא מצליח