עולם הפוך.
השמאל רודף השלום אינו יוצא מגדרו בצהלות שמחה לקול בשורת השלום החדשה עם העולם הערבי.
טוב נו,  ביננו – מה כבר שווה שלום שאינו נושא  בכנפיו מתנחלים שנגררים מבתיהם ובולדוזרים ההופכים יישובים פורחים לאבק…
בשביל שלום כזה לא הופכים את נתניהו לאתרוג – אפילו לא מבטלים את החגיגה בבלפור.
 
אבל גם הימין אינו מתברך בכנות וקוהרנטיות יוצאת דופן.
שם הרי תקפו השכם והערב את תוכנית הסיפוח – ובצדק – הם הרי התריעו מפני ההקמה בפועל של המדינה הפלסטינית ולכן יצאו בקמפיינים נגד הסיפוח וסכנותיו, והנה עכשיו התחלפה הסכנה בהישג מדיני – על מה בדיוק יוצא קצפה של ימינה?
 
דומה שלא ניתן כיום לקבל התייחסות אמיתית למציאות משום צד פוליטי בישראל.