1

“עושר שמור לבעליו לרעתו”

הסנטור רנד פול, מעכב את הסיוע המיוחד למילוי מלאי כיפת ברזל שהתרוקנו במתקפת הקיץ של החמאס – פול רוצה להבין מניין יבוא הכסף – והוא צודק לגמרי.

כל סיוע החוץ האמריקני עומד בניגוד גמור לאינטרס הישראלי.
בואו ונבחן לרגע את סיפור כיפת ברזל.
מהיא בעצם המערכת הזו?
מדובר בפאר הטכנולוגיה הישראלית, בטילים יקרים שמסוגלים ליירט טילים זולים.
המערכת הוכחה כבלתי יעילה ולא הצליחה למנוע טווח של ערינו בכל הסבבים האחרונים. מדובר בטכנולוגיה גאונית אבל בקונספציה אווילית שגם אם תצליח ליירט במאה אחוז את טילי האוייב – וכאמור היא לא מצליחה – היא תמוטט את המתגונן מבחינה כלכלית.
תארו לעצמכם מה היה קורה אם החיזבאללא היה מצטרף לחגיגה בקיץ. אם החמאס הצליח לרוקן את מלאי טילי כיפת ברזל, מה היינו עושים אז מול הדבר האמיתי.
אז בואו ונבין מה הועילה לנו כיפת ברזל עד כה.
ביטחון לערי ישראל היא לא הביאה.
תלות בארה”ב היא יצרה
והחמור מכל – היא יצרה חוקי משחק חדשים לפיהם אוכלוסייתה האזרחית של ישראל היא מטרה לגטימית. אפשר לירות טילים על אזרחיה, ולהיות בטוחים שישראל לא באמת תגיב – כי הרי יש לה כיפת ברזל…

כיפת ברזל היא נשק נ”מ מעולה להגנת כוחות הקרקע המסתערים. כמו שריון של טנק – שמאפשר לו להתקדם ולהשמיד את האוייב.

אבל טנק עם השריון העבה והמושלם ביותר, שעומד על עומדו ואינו מייצר אש – בהכרח יפסיד.

מאז שפיתחה ישראל את טיל החץ, הפכה הטכנולוגיה מחסה לפוליטיקאים מפני הכרעות אמיצות ויצירת הרתעה של ממש.

מדובר בקו מז’ינו טכנולוגי. ומי שבורח מן ההכרעה אל הטכנולוגיה – יפסיד בהכרח במערכה וישלם מחיר יקר.

אני מאוד מקווה שישראל לא תקבל את הסיוע האמריקני, סיוע שהוא בהחלט אינטרס אמריקני – אבל ממש לא אינטרס ישראלי.

להתראות מחר ב 5X5