על הפיגוע הלאומי המתגלגל הזה, לא תשמעו בשום מהדורת חדשות
כ״ב באייר ה׳תשע״ו (מאי 30, 2016)
על הפגוע הלאומי המתגלגל הזה, לא תשמעו בשום מהדורת חדשות.
*****
לג’קי לוי היה מיקרופון, היה ואיננו עוד.
באמצעותו יכולנו כולנו לשמוע לרגע את זעקתו של אב גרוש שאמור היה לאסוף את ילדיו מהגן והופתע לגלות שאשתו הקדימה אותו ביודעה שהמשטרה לא תעשה דבר.
אינני יודע מי צודק בסיפור הפרטי הזה אבל לשאר האבות אין מיקרופון, אז הם פשוט מתאבדים.
אחוז המתאבדים בקרב אוכלוסיית האבות הגרושים בישראל גבוה כמעט פי 10(!) מכל קבוצת אוכלוסיה אחרת.
“האם זה נכון שיש היום הרבה יותר חוקים להגנת נשים מבעשור הקודם?”, שאלתי את ח”כ מיכל רוזין, כשהובא לדיון עוד חוק שכזה.
“נכון”, השיבה הח”כית ממר”צ.
“והאם יש היום פחות אלימות כלפי נשים?”, הוספתי ושאלתי.
“לא”, הנידה רוזין ראשה בשלילה, “האלימות רק גוברת…”
“נו? אז לא הגיע הזמן לחשוב? אולי אתן עושות משהו מאוד לא נכון…”
אלא שהעניין מעולם לא היה הגנת הנשים – העניין הוא פירוק המשפחה.
שיתאבדו הגברים, שהחלשים שבהם יידחקו לתגובה אלימה, למי באמת אכפת? העיקר – שנחסל את הגבריות, את הסמכות, את האחריות, את המשפחה – את אבן היסוד והדבק של כל חברה בריאה.
הטרור הזה פשה בכל פינה.
שום ח”כ לא מוכן להתייצב נגדו.
וג’קי? הוא כמובן הושעה מגל”צ.
אם היתה זו שדרנית – האם היתה גם היא מפוטרת?
והאבות ימשיכו להתאבד בשקט –
על הפגוע הלאומי המתגלגל הזה, לא תשמעו בשום מהדורת חדשות.
