פעולתו של אדלשטין לא היתה ‘מרי אזרחי’

פעולתו של אדלשטין לא היתה ‘מרי אזרחי’ – כפי ששמעתי ממספר כוונים – פשוט משום שהריבון אינו יכול לנקוט במרי.
מי שמרד כאן הוא בג”צ.
מדובר במרד שהחל במהפכה השיפוטית של אהרון ברק, בראשית שנות ה-90, ואת שיאו ראינו בשבוע האחרון.
הכאוס הפוליטי שאליו נכנסנו, מסוכן יותר מהקורונה.
עם כל המיאוס כלפיה, הפוליטיקה היא השמן שבין גלגלי השיניים – הכל כך לא תואמים ובכל זאת מסתובבים, של החברה הישראלית.
כשהפוליטיקה לא מתפקדת, השמן הזה מתנדף ושריפת המנוע הופכת לשאלה של זמן בלבד.
המנוע הזה הוא אנחנו.
ויש עוד סכנה שאינה רחוקה הרבה מסכנת הקורונה.
סכנת הקריסה הכלכלית.
טראמפ אמר זאת מפורשות לעמו והוא צדק. אדם שאיבד את מטה לחמו, מסתכן יותר מהקורונה.
כדי למנוע זאת, טראמפ עושה עכשיו את מה שעשה לפניו אובמה במשבר 2008; הוא ידפיס טריליוני נייירות ירוקים.
אינני יודע כמה זמן העולם עוד ימשיך לקנות את הבלוף הזה, לרכוש את הניירות הללו ולהאכיל את האמריקנים, אבל ברור שאת הבלון הזה אי אפשר לנפח לנצח. בשלב מסויים, יסור חינו של הדולר וכולם יברחו ממנו.
מצבן של מדינות אירופה גרוע עוד יותר וגם שם הממשלות ימציאו כסף כדי לצאת מהמשבר.
ישראל פוגשת את המשבר במצב נדיר: לכאורה, היא היחידה שאינה צריכה להדפיס כסף.
בבנק ישראל מצוי אוצר של 170 מליארדי דולרים, שכאמור עתידים לאבד במהירות מערכם.
השתמשו בהם עכשיו!
בנק ישראל רכש אותם בעיקר כדי למנוע את התחזקות השקל ולסייע ליצואנים – ואולי גם כסוג של אתנן לאמריקנים.
אני מניח שזה לא כל כך פשוט מבחינה מדינית, למכור פתאום את הדולרים הללו, אבל האוצר חייב למצוא את הדרך לעשות זאת.
עם הכסף הזה צריך לפרוש רשת ביטחון לעסקים הקטנים, על מנת שלא יפטרו את עובדיהם.
הכסף הזה צריך להפוך להלוואה עומדת לעסקים קטנים ובינוניים, בערבות המדינה וללא ריבית – גלגל הצלה לאותם העסקים שתיפקדו עד למשבר הקורונה.
מנגד, זה הזמן להטלת מיסוי בגובה 80% ויותר, על כל הקצבאות המכונות “פנסיה” תקציבית – על החלק שמעל גובה שכר חברי הכנסת.
לא ייתכן שכשמיליון ישראלים מאבדים את מטה לחמם, בעוד שחבורת פרוטקציונרים שעבדו אצל אותו מעביד (כלומר המדינה), תמשיך לקבל קצבאות אסטרונומיות (כלומר “פנסיות” שמעולם לא הופרשו), עבור כל תפקיד שאליו דילגו במסגרת אותו מעסיק.
אם ישראל תנקוט בצעדים הנכונים- כדוגמת הזרמת הכסף למנועי הצמיחה (בעיקר העסקים הקטנים והתשתיות), ומנגד תשתמש במשבר בכדי לתקן סוף סוף עיוותים היסטוריים – אזי עוד יתברר שמבחינה כלכלית, המשבר הזה היה מתנה.