פרשת בשלח ה’תשע”ו

כט וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם (פרשת בשלח, שמות י”ד)
לכאורה נס אדיר, חומות של מים העומדים בניגוד לטבע בריאתם ואינם מציפים ומטביעים את ישראל.
אולם האמת היא שהנס לא היה בכך שהשתנו סדרי בראשית עבור עם ישראל, אלא בעובדה שהם הבחינו בכך.
קיומו של עם ישראל הוא קיום לא טבעי. “ההוכחה לקיומו של א-לוהים הוא עם ישראל” – הסביר הפילוסוף בלייז פסקל: “שרידותו של העם הזה עומדת בסתירה מוחלטת לכל חוקי הקיום הלאומי לאורך כל דברי ימי האנושות” בחוכמתו, ראה את החומות העומדות מימין ומשמאל לנו לאורך אלפי שנות היסטוריה והסיק מכך את מה שבן תמותה רגיל מסיק בד”כ רק מתוך מראה עיניים.
גם כיום עומדים המים מימיננו ומשמאלנו ולנו אין דרך אחרת מלבד הוראת ה’ למשה: “דבר אל בני ישראל וייסעו”.
שבת שלום