1

פרשת חיי שרה

..המהפכה האמונית שלו בעולם.
האישה שייקח יצחק היא עניין מכריע בהצלחת המהפכה הזו. לכאורה, בשביל אישה טובה ממשפחה טובה – שווה לצאת מהארץ לכמה שנים.
“…רַק אֶת-בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה”. (“חיי שרה”, בראשית כ”ד)
אבל אברהם מבין משהו שאצלנו קצת נשכח.
אין לנו באמת אופציה ל’רילוקיישן’…
ארץ ישראל אינה פריבילגיה. אינה אופציה. אין ליהודי מקום אחר. הגלות נגמרה, אנו מתקדמים במהירות למצב בו רוב עם ישראל יושב בארצו – כמו בתקופת פרשתנו.
אבל היהודים עוד חיים בראש הגלותי. היהודי הנודד עוד מקנן בתודעת מנהיגים ובתודעת השכבה שנדמה לה שהיא יכולה לסדר לעצמה אופציות אחרות.
והטעות הזו מחלחלת אל המדיניות.
משום שאם לנו היה ברור ש”…רַק אֶת-בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה” אף אחד באו”ם לא היה מעז להרהר בקול רם על עצם נחיצותה של מדינה יהודית בעולם. אם לנו זה היה ברור, אחמדיניג’אד לא היה מעז לאיים על קיומנו משום שכשמדינה בעלת יכולת גרעינית עומדת בפני סכנה קיומית וגבה אל הקיר – היא תעשה שימוש ביכולתה. אבל להנהגה הישראלית, ולחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, נדמה – שאין דבר כזה סכנה קיומית. מקסימום עולים על מטוס ועוברים לצרפת, קנדה או האיחוד האירופי…
העולם חש היטב, שאנו עוד לא הפנמנו באמת שכאן התחנה הסופית.
ו …הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תָּשִׁיב אֶת-בְּנִי שָׁמָּה. ז ה’ א-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ …
שבת שלום