פרשת מצורע ה’תשע”ו\תשפ”ב

א וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר-ה’ כֹּה אָמַר ה’ כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן. ב וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ אֶת-אִישׁ שקל חזקהָ אֱ-לֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה ה’ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל. (מתוך הפטרת פרשת ‘מצורע’ – מלכים ב’ פרק ז)
הם גוועים שם ברעב בעיר שומרון, קניבליזם. חיל ארם העצום פרוש בעמק, ממתין בסבלנות לנפילת העיר, יש להם זמן. לא רק אספקה בשפע – גם זהב וכסף לבלי גבול, למה להתאמץ ולהסתכן בהעפלה אל ביצורי העיר האימתניים? עוד מעט ומזי הרעב יסגירו עצמם לידנו בעבור כמה פירורים.
והנביא? מה יש לו לומר בשעה שכזו? ובכן, הנביא אלישע כותב תחזית כלכלית שכאילו לקוחה מהעיתון ‘גלובס’- הוא כותב מה יהיו שערי התבואות השונות…
נו באמת – את מי מעניין בשעה כזו שערי בורסת הדגנים? וכי לא יכול היה לומר בפשטות שמחר בבוקר יהיה אוכל בשפע לכולם?
יד ההשגחה נמצאת בכל – אך פעולתה נגלית במיוחד בתחום הכלכלי. ה ‘יד הנעלמה’ של אדם סמית, היא ידו של בורא עולם.
כלכלה קפיטליסטית, כלכלת יצירה, המבוססת על האמונה ביכולת האדם להידמות לבורא וליצור יש מאין – In God We Trust – כלכלה כזו תמיד תפרח.
כלכלה סוציאליסטית/קומוניסטית, כלכלת חלוקה, המבוססת על חוסר אמונה (לא בכדי הקומוניזם משולב באתאיזם) – כלכלה כזו תמיד תיכשל.
הנביא אלישע (הנח על משכבו 5 דקות מביתי, בכפר נבי אליאס) מדבר בשפה כלכלית כי הכלכלה היא הממשק של האדם לרצון הבורא. א-לוהים רוצה אותנו בני חורין כדי שנוכל לבחור בו (או לא). מלאכים העושים רצונו, יש לו בשמים. בעלי חיים ללא יכולת בחירה יצר למכביר בארץ – אנחנו נועדנו להיות בני חורין בעלי זכות וחובת בחירה כדי להמליכו על עולמו. הדרך הבסיסית להגיע אל החירות הזו היא קודם כל הדרך הכלכלית. לכן כלכלה לא חירותית מרחיקה אותנו מהייעוד שלשמו נבראנו – מונעת מאתנו את הבחירה. לכן (למשל) יהודי ללא קרקע – כלומר ללא אמצעי יצור – כבר אינו בן חורין ולכן פטור מלעלות לרגל לבית המקדש, רק נתיני המלך מוזמנים לארמון, לא עבדים למלכים אחרים. ולכן אנו חייבים להשיב את הקרקע ממדינת ישראל לעם ישראל (ולהוריד בכך את מחירי הדיור).
אבל נחזור לשומרון הנצורה (15 דקות מביתי – סמוך ליישוב שבי שומרון).
הנביא אלישע הבין את הציר סביבו סובבים התהליכים, ודרכו תיאר את המציאות. ברגע שה’יד הנעלמה’ מחליטה – הכלכלה מתהפכת, מזי הרעב טובעים בשפע, ואויביהם נמוגים. ככל שהתרחק המערב מכלכלת היצירה והאמונה, כך התפוגג השפע ,והציוויליזציה המערבית כולה מתפוררת במהירות כצבא ארם.
קודם הגאולה עתיד זהב העולם כולו לזוב אל ארץ ישראל – ניבאו חז”ל. לאור שיצא מציון יקדם עושר כלכלי רב, כדי שחוכמת ישראל לא תהיה חוכמת המסכן הבזויה.
הזהב כבר מתחיל לזוב, נותר רק לשחרר את כל החסמים, למסור את הכלכלה ל ‘יד הנעלמה’ ולהפוך את ישראל לעשירה שבמדינות.