פרשת פקודי ה'תשע"ו - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״א בניסן ה׳תשפ״ד | 19/04/2024
בית המקדש מאמרים ופוסטים מהעבר פרשת השבוע

פרשת פקודי ה’תשע”ו

א׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו (מרץ 11, 2016)

פרשת פקודי ה’תשע”ו

פרשת פקודי חותמת את ספר שמות ואת מעשה בניין המשכן וכלי הקודש.
הרעיון של מקדש, מקום פיסי שבונים בני אדם כדי שהא-לוהים ישכון בתוכו, הרעיון הזה הוא בלתי נתפס במקרה הטוב, או שנתפס בצורה שלילית במקרה הפחות טוב.
בנאום חנוכת המקדש, שתחילתו מופיע בהפטרת הפרשה, נוגע שלמה המלך בשאלה זו.
יב אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה’ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל (מתוך ההפטרה – מלכים א’ פרק ח’)
כלומר קודם כל ולפני הכל, לא מלבי בניתי את הבית הזה, “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” זה צווי ה’ שמילאתי. כשהוקם המשכן ה’ השכין שכינתו שם כפי שמתואר בסוף הפרשה: “ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה’ מלא את המשכן”.
כלומר לא האדם הפאגני, עובד האלילים, מאלץ כביכול את הא-לוהים לרדת אליו, אלא בדיוק להיפך – הא-לוהים הוא הפועל ואני מקיים את צוויו.
יג בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים.
ובכל זאת – שואל שלמה –
כז כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב א-לֹהִים עַל-הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי
איך יכול האין סוף, לתחום עצמו בתוך גבולות פיסיים?
כח וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ ה’ א-לֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם . כט לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. ל וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל-הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.
נו – הבנתם את התשובה?
גם אני לא…
אולי כששלמה המלך אומר שלמעשה אין לאדם באמת אפשרות להבין את החיבור הזה שבין הפיסיקה למטה-פיסיקה, יתכן וכל השאלה שהציב היא שאלה רטורית. לכן, הוא מסתפק בהצבת השאלה ועובר מיד לברור התכלית והמשמעות המעשית כפי שהיא נתפסת בצד האנושי. נכון – איננו מבינים, אבל אתה בחרת במקום הזה כמקום הפיסי שבו ניתן להתקרב אליך ולהתפלל אליך את התפילה הישירה והמתקבלת ביותר. אתה בחרת “לגעת” בעולם דרך הנקודה הזו.
הר הבית והמקדש, הם כמוח בגוף האדם. המקום בו נפגשים המחשבות והמעשים, הגוף והנשמה, הפיסי והמטה-פיסי. שום רופא לא יודע להסביר זאת וכפי הנראה שום אדם גם לא מסוגל לענות לשאלתו של שלמה המלך. אולם שיבת ציון, להר ולבית, היא השיבה אל סוד החיים ובשורתנו לאנושות.
שבת שלום

שתף את הפוסט:

השאר תגובה