שוחד אינו רק מעטפת מזומנים - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 29/03/2024
פרשת השבוע

שוחד אינו רק מעטפת מזומנים

ה׳ באלול ה׳תשפ״א (אוגוסט 13, 2021)

שוחד אינו רק מעטפת מזומנים

יח שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק.  יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  (דברים. טז.)

אין חברה ואין מדינה בלי שופטים ובלי שוטרים. אבל כבר בפסוק הראשון אנו למדים את המפתח הראשון למשפט צדק. המפתח הוא ” בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ”.

“שנים ישבתי בבית המשפט לענייני משפחה” – אמרה לי פעם שופטת בדימוס – “ומעולם לא ראיתי שופט שמוציא מביתו ילד אשכנזי חילוני…וזה לא כי השופט הוא אדם רע…הוא באמת לא מבין איך טובת הילד יכולה להיות שימשיך לגור עם עוד 7 אחים באותו חדר…”

אם השופט הוא לא מהשבט שלך, לא מהמקום (השער) שלך, לא מבין את התרבות והשפה שלך – אין מצב שיבין את הסיטואציה וישפוט משפט צדק.

השופטים צריכים לבוא ממך.

הנה הודעה שהוצאתי השבוע לתקשורת בעקבות עוד פסק דין שערורייתי של בג”צ, שביטל את החלטת שר החינוך לשעבר – יואב גלאנט – למנוע את מתן פרס ישראל מאדם שקרא להחרמת ישראל:

“כשקרא פרופ’ גולדרייך להחרמה של מדינת ישראל, הוא הניח מן הסתם שבפעולה זו הוא מציל את ישראל מעצמה. פרופ’ גולדרייך בטוח שהוא אזרח נאמן. ואולם את אותה טענה בדיוק יכול היה לטעון גם מרגל האטום מרדכי ואנונו – גם וענונו חשב מן הסתם שהוא מציל את ישראל מעצמה. חבירה אל מדינות וארגונים עוינים בקריאה להחרים את ישראל היא חציית קו אדום שמעידה כי מוקד ההזדהות של הפועל כך, כבר אינו עמו ומדינתו. מי שפועל כך הוציא עצמו מן הכלל, בדיוק כמו הבן הרשע שבהגדה. בעוד פסיקה שערורייתית, מראה בג”צ, כי בדיוק כמו פרופ גולדרייך, גם הוא מוציא עצמו מן הכלל  ומוכיח עד כמה מנותק הוא מהמדינה ומהעם שאותם הוא אמור לשרת”.

ברור שבית משפט שנבחר על ידי העם ולכן יושב “בשעריך” לא היה מוציא תחת ידו פסק דין שכזה.

המפתח השני למשפט צדק, מופיע בפסוק הבא:

יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

שוחד אינו רק מעטפת מזומנים. שוחד הוא גם כתבה מלטפת בידיעות אחרונות, שוחד הוא כל טובת הנאה – כלכלית, חברתית, מעמדית וכדומה.

כשחברת תרופות (למשל) מממנת מחקר שאתה מאוד רוצה לבצע, או טיסה ומלון לכנס מדעי – אז מחכם אתה הופך להיות עיוור, ומצדיק אתה הופך להיות שקרן.

ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ.  ט וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.  י וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.  יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה  לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. (דברים. יז.)

אבל מה קורה כשיש מחלוקת בין בתי הדין הקהילתיים – שבטיים? לאן הולכים?

הולכים אל בית הדין הגדול שבירושלים – הסנהדרין.

בית הדין ההוא – במקום אשר בחר ה’ – בהר הבית, הוא בית הדין העליון. זהו בית הדין היחיד שעליו אין שום עוררין – אפילו יגיד לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין – שמע לו.

נהוג בימינו – בעיקר בציבור החרדי – לצטט רק את מחציתו הראשונה של הפסוק “וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ …” מכאן שחייבים לשמוע בקול הרבנים – ואכן ההתבטלות בפני חכמי התורה והליכה בדרכם, היא ערך חשוב מאוד. ואולם ציות עיוור לדבריהם, בלי שום שאלות וביקורת – לא יכול להתקיים שכן משחרב המקדש אין יותר בית דין גדול בשערי המקדש – בית דין שממנו יוצאת תורה אחת לישראל.

רק בתורה היוצאת “מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ ” יכול להתקיים באמת – “וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.”. כל תורה אחרת היא תורה חלקית שמחייבת בחינה ובדיקה – אולי תורת השבט ההוא מדויקת יותר? אולי טועים הפעם הרבנים?

בלי בית מקדש אין תורה אחת,

ובלי תורה אחת – עומדים כולנו על רגל אחת… 

שתף את הפוסט:

השאר תגובה