פרשת שביעי של פסח תשפ"א - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
פרשת השבוע

פרשת שביעי של פסח תשפ”א

י״ט בניסן ה׳תשפ״א (אפריל 1, 2021)

פרשת שביעי של פסח תשפ”א

השנה, מתחברת השבת אל שביעי של פסח – יום המפגש עם הצבא המצרי, נס קריעת הים והניצחון הגדול.

לאחר שמלו, הקריבו קרבן פסח והפכו לעם, מגיע ישראל אל המבחן הצבאי הראשון שלו כעם מול הצבא המצרי השועט לעברו.

ככה זה בדברי ימי העמים. לידתו של עם תמיד באה מתוך התנגשות צבאית. מה שהופך עם בכח, לעם בפועל, הוא יכולתו לגונן על ריבונותו. עברת את המבחן, אתה קיים. לא עברת – תימוג.

אלה שכשנה וחצי לאחר אותם מאורעות מופלאים, מאבד דור המדבר את מעמדו הלאומי המיוחד. משהו משתבש.

בשבת האחרונה, קראנו את ההפטרה ב
יהושע פרק ה:

ב בָּעֵת הַהִיא, אָמַר ה’ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית. ג וַיַּעַשׂ-לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, חַרְבוֹת צֻרִים; וַיָּמָל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת. ד וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל-הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם, מִמִּצְרָיִם. ה כִּי-מֻלִים הָיוּ, כָּל-הָעָם הַיֹּצְאִים; וְכָל-הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם–לֹא-מָלוּ. ו כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד-תֹּם כָּל-הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה’: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’, לָהֶם, לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ז וְאֶת-בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-עֲרֵלִים הָיוּ, כִּי לֹא-מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ. ח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי, לְהִמּוֹל; וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה, עַד חֲיוֹתָם. {פ}
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיכֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. י וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב–בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ.

מדוע לא מלו במדבר?
התשובה הידועה היא, משום סכנת הדרך.

אבל התשובה הזו חסרה. ראשית, משום שגם כשמלו לפני הפסח הראשון במצרים, הם עמדו לקראת מסע ארוך, וגם כשמלו לאחר שעברו את הירדן, הם עמדו בעיצומו של עימות צבאי מול יושבי הארץ. דווקא במדבר היו להם חניות ארוכות (הארוכה שבהם 19 שנה) – למה לא קיימו מצווה כל כך חשובה כמו ברית מילה?

נשוב ונזכיר מה היא מצוות המילה ומה הקשר בינה למצוות קורבן הפסח.

ביציאת מצרים חתמנו על חוזה עם בורא עולם. הוא מוציא אותנו ממצרים ואנחנו נהיה לו לעם, נקבל את התורה בסיני, נשב בארץ אשר עיניו בה, נבנה את מקדשו במקום אשר יבחר ונתקן עולם במלכותו.

קורבן הפסח הוא החתימה הלאומית על החוזה. כביכול די היה שמשה רבינו יחתום בשמנו. אבל כשמדובר בחוזה שהולך להעניק לעמנו חיי נצח, נדרש כל יהודי להוסיף את חתימתו. כיצד? באמצעות ברית המילה. כך – השילוב של קורבן הפסח וברית המילה, הם שהופכים את החוזה לנצחי ואותנו לעם הנצח.

עכשיו נחזור לשאלה מדוע לא מלו במדבר.
ובכן לא רק שלא מלו, גם קרבן פסח הפסיקו להביא.

עכשיו אנחנו כבר מבינים שהעסק פה יותר מורכב מאשר סתם טרחת הדרך.
משהו בברית הלאומית השתבש.

וכך היה סדר הדברים.

ב 14 בניסן – לאחר שמלו – בעודם במצרים, שחטו ישראל לראשונה את קורבן הפסח.

שבעה ימים אח”כ – חצו את הים (השבת).

ב 1 בסיון מגיעים ישראל להר סיני. שם הם מקבלים את התורה ואת הלוחות.

ב 17 בתמוז נשתברו הלוחות בגלל חטא העגל

ב 10 בתשרי נתרצה הבורא ולמחרת החלו לנדב את חומרי הבניין לבניית המשכן.

ב 1 בניסן הוקם המשכן

וב 14 בניסן (בדיוק שנה לאחר צאתם ממצרים) עשו בני ישראל במדבר את קורבן הפסח.

אלא שכמו בעניין ברית המילה, גם הקרבת קורבן הפסח פסקה מאותו היום ועד שנכנסו לארץ ישראל. ברגע שנכנסו, חידשו גם את ברית המילה וגם את ברית קורבן הפסח.

למה הפסיקו?

כי לאחר בניין המשכן והקרבת הפסח במדבר המשיך המסע.

אבל ב 9 באב שבו המרגלים מתור את הארץ והוציאו את דיבת הארץ רעה.

בחטא המרגלים הראה דור המדבר כי איננו מבין את החוזה שעליו חתם. הוא הראה שאין לו שייכות למימד הארצי והריבוני. לא נזירי מדבר ביקש לו הבורא בכדי להעיד ולבשר את בשורתו, אלא עם המתקיים בארצו, נוטע ובונה ונלחם על מקומו ובונה את מקדשו. את בשורתו ביקש הבורא לבשר דרך חיי המעשה הלאומיים.

על כן נגזר על דור המדבר לכלות שם, הדור הבא הוא שייכנס לארץ.
ומרגע שהדור ההוא התנתק מבשורתו ונותר במימד הנזירי במדבר, הפכה הברית לחסרת משמעות. היא הוקפאה. רק כשמחדש הדור הבא את המסע לתיקון העולם במלכות הבורא דרך כיבוש הארץ – חוזרת ומתחדשת ברית הנצח בין העם ליוצרו.
ומיד מתחדשות מצוות המילה ומצוות קורבן הפסח.

שתף את הפוסט:

7 תגובות

  • משה פ. >> “משהו בברית הלאומית השתבש” (אצל בני ישראל במדבר)
    משהו מהותי בברית הלאומית משובש גם בשיבת ציון החדשה. בתחילת הדרך “ההתישבות העובדת” התנערה מכל סממן יהודי כמעט, אך הכירה בזכותנו על הארץ בשם התנ”ך. כיום “ההתישבות העובדת” (הקיבוצים בעיקר) מחזקים במעט את זיקתם ליהדות אך מתנערים מזכותנו על כל הארץ. זו סתירה פנימית שהם כפי הנראה אינם מודעים לה.
    במקביל יש התרחקות מן הזהות היהודית בקרב רבים מן ה”חילונים”אשר סולדים ממגע עם הרבנות שמייצגת עבורם את היהדות. לא רק שמחפשים חתונה אזרחית בחו”ל, אלא שרבים מן ההורים הצעירים לא מלים את בניהם. למיטב ידיעתי התופעה מתרחבת.
    טישטוש הצביון היהודי במרחב הציבורי גם נמצא בתנופה, כמדומני. למשל, דרישות לפתיחת עסקים בשבת, תחבורה ציבורית בשבת, ריבוי בתי אוכל לא כשרים בתל-אביב וסביבתה, קינות “הדתה” ועוד.
    “בחטא המרגלים הראה דור המדבר כי איננו מבין את החוזה שעליו חתם”. נראה לי שהמצב כיום גרוע אף יותר. חילונים רבים, כמו גם חלק ניכר מן החרדים, אינם מכירים בכך שהם חתומים על חוזה נצחי ומחייב. ויש בקרבם שמוציאים את דיבת הארץ רעה (אני לא מתכוון לארגונים במימון זר).
    אם השיבוש הזה לא יתוקן מדינת ישראל תהיה עוד אפיזודה חולפת בהסטוריה של עם שמתכחש לעברו ולכן מחבל בעתידו.
    —–
    כמובן שאפשר להלחם בתופעה. המחיר הוא אומץ פוליטי שיבוא בין היתר לידי ביטוי בהפניית התקציב הממשלתי מן האג’נדה ה”פרוגרסיבית” לאג’נדה שתחזק את ההכרה בחוזה האמור ובצורך לשמור עליו. כמובן שה”תקשורת” מבית ומחוץ תשתולל מזעם. לעמוד בכך צריך תעצומות נפש שמעטים מן ה”מנהיגים” ניחנו בה. ההשתוללות תירגע מעצמה לאחר זמן, מסיבות שפירוטן מצריך מאמר נפרד.

  • מזה זמן רב אני בקונפליקט בין יהדות כתרבות ליהדות כדת.
    את הדת אינני מקבל, וזה גורם לי לחוש זר ומנוכר גם בתרבות, שאותה אני דווקא מאוד אוהב.
    מאמינים רבים (ובניהם אתה), טוענים כל העת כי אין יהדות בלי הדת – ואחדים מוסיפים ואומרים שאין טעם בקיום המצוות כ’מסורת’ ללא אמונה…
    אולם אם מתכוונים לכך ברצינות, יוצא שגם את ברית המילה והנישואים הדתיים אין טעם לממש.
    מה דעתך?

השאר תגובה