1

צער כלפי שר הביטחון בנט

הודעת דובר צה"ל על תקיפת מחנה חמאס "על כלל רכיביו", מעוררת אצלי צער כלפי שר הביטחון בנט.
הוא באמת מנסה באופן מבורך להגביר את הלחץ על אויביינו, לשנות מושגים צהל"יים (מבלימה לדחיקה), ולייצר משוואה, שונה מזו שצמרת צה"ל מרגילה אותנו אליה מאז אוסלו.
אבל זה לא באמת אפשרי.
לא משנים אסטרטגיה באמצעים טקטיים, ותרבות ארגונית תבוסתנית ופוליטית לא תהפוך עורה בהבל פה של שר ביטחון – נמרץ ומלא כוונות טובות ככל שיהיה.
מהר מאוד ימצא עצמו בנט בדיוק בנקודה שבה מצא עצמו ליברמן מול הנייה.
דווקא עכשיו, כשמטח של 1000 טילים עוד לא שוגר,
דווקא עכשיו, חייב שר הביטחון לקדם תוכנית אסטרטגית להשבת המצב ברצועה לזה שהיה לפני אוסלו.
בנט חייב להורות לצה"ל להכין תוכניות ולהתחיל להתאמן על כיבוש עזה בתוך 4 ימים.
מהר מאוד ייגמרו להטוטי המילים – הגיע הזמן להכיר במציאות, לשנות אסטרטגיה ולשחרר את אזרחי הדרום משבי חמאס.