שיעור חקלאות - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 29/03/2024
חירות וזכויות אדם מאמרים ופוסטים מהעבר

שיעור חקלאות

ג׳ בתשרי ה׳תשס״ח (ספטמבר 15, 2007)

שיעור חקלאות

אי שם בשנות הששים נכנסתי בשערי בית הספר היסודי. היה זה בית הספר ‘תחכמוני’ ברחובות. חצרו האחורית של בית הספר גבלה בפרדסים שנמשכו עד רמלה. היתה שם חלקה גדולה ובחלקה הזו התקיימו שיעורי חקלאות. בית הספר תחכמוני היה בית ספר עירוני לגמרי. כניסתו הראשית פנתה לרחוב מנוחה ונחלה ומכוניות אצו רצו שם בדיוק כמו היום. זה לא היה בית ספר חקלאי, ולא בית ספר מקצועי – למדו שם ילדי הפרופסורים ממכון ויצמן עם ילדי התימנים משעריים, ובאופן הכי טבעי הם למדו גם חקלאות. אני לא זוכר שום דבר מהלימודים הללו כי הם היו כנראה שריד מתוכנית לימודים שניתקנה בימים בהם היתה לחקלאות איזו אחיזה בחיי היום-יום. כשלמדנו חקלאות זה היה נחמד אבל כבר לא מציאותי. אני בטוח שהיום לא לומדים חקלאות בתחכמוני. בטח צמח שם איזה בניין על החלקה ההיא – מן הפרדסים של רחובות לא נותר זכר – הם נעקרו מזמן ועד רמלה שולט רצף אורבני חסר זהות.

ברחוב הראשי של רחובות, רחוב הרצל, היו החנויות נסגרות באחת בצהריים ונפתחות שוב בארבע. בימי שלישי החנויות היו סגורות כל היום. אף אחד לא הרגיש שהוא מפסיד משהו.

*

היום אנחנו בתחרות מתמדת. כולם מטפסים על כולם בשביל עוד גרוש. צריך להתקדם לדגם החדש של הפלא פון ושל המחשב ושל האוטו ושל החבילת נופש ולכן צריך עוד כסף ולכן צריך עוד לעבוד ולכן צריך שיהיה פתוח 24 שעות כדי שנוכל להוציא את המשכורת אחרי 12 או 14 שעות עבודה כולל שבתות בזמנים של לחץ, ושום מקום עבודה נחשב לא מסתפק בפחות משיעבוד טוטאלי לתחרות המטורפת הזו, ולכן הבילוי עם הילדים עובר לקניונים שבהם אפשר לראות זוג עם ילד ועגלה ב11 בלילה מבלים “זמן איכות” של צריכה בתוך מוזיקה צורחת וגרויים שונים שנועדו לספוג את הכסף מהעבדים המודרניים שניטמטמו לחלוטין בתוך השיעבוד הגדול וגם כשהם חוזרים הביתה כבר נסתמו כל מעיינותיהם והטלויזיה והמחשב מחליפות את מה שנותר ואמצעי התקשורת מורידים את מותר האדם שלהם אל הכביש וילדים גדלים בתוך הרעש הזה ללא יכולת להקשיב לעצמם, ללא יכולת להמתין כי הכל זה send/end ואת התרבות מחליפים מין ואלימות ובגיל 10 מתחמשים בסכינים, והצריכה הגואה מזהמת הכל ומים צריך לקנות ועוד מעט גם ימכרו לנו אויר בבקבוקים ומי שאין לו שיצמא ושיחנק בעיה שלו.

*

אולי הגיע הזמן ללמוד שוב חקלאות. וגם בנין, כבר בבית הספר היסודי. לא במקום אלא בנוסף. וששוב תהיה ללימודים הללו מציאות לחול עליה. יש מקום בארץ ישראל לכל יהודי. לתת לכל משפחה חדשה חלקת אדמה – בנגב ביהודה, בשומרון בגליל בגולן. זה הרי שלנו – אז למה המדינה אוחזת את זה – תנו לזוגות הצעירים את האדמה שלהם. לעצור את המרוץ המטורף הזה שיש בו רק מפסידים. להקים רשת רכבות טובה באמת. שכל אדם יוכל גם לעבד את חלקתו – וגם לעבוד באזורים האורבניים שכבר לא ייבנו שם קופסאות מגורים יותר. בכלל בעידן המודרני אפשר לעשות הרבה יותר מהבית. זה גם נכון מבחינה בטחונית – לפזר את האוכלוסיה – אבל לא על זה רציתי לכתוב. פשוט לשחרר את הילדים מלפיתת הקניונים. לתת להם להריח את הערוגות והניצנים, לנשום אויר נקי. לתת להם ארץ מתחת לרגליים ושמיים מעל. “האם הבטת היום בשמיים” שאל רבי נחמן מברסלב. להאיט את הקצב – נכון – להאיט את הקצב, להקטין קצת את נתוני הצמיחה – למי אכפת מהנתונים הכלכליים ה”נפלאים” אם הם באים יחד עם ניצולי שואה שנוברים באשפתות – לא זכורים לי ילדים רעבים, ב’רחובות’ של שנות הששים. גם סכינים וסמים לא.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה