תרבות ישראלית אותנטית

שמעתי שכשמשדרים בגלי צה”ל את הדיסק החדש של שולי רנד, נהגים עוצרים בצד ומתחילים לבכות. צריך לחוקק חוק נגד הרנד הזה. במקרה שילטטתי בין התחנות בפקק בדרך לתל אביב, ופתאום נפלתי על “אייכה” וכמעט שהיתה שם תאונה… כשהגעתי לתל- אביב רצתי מיד לחנות הדיסקים בקניון עזריאלי, לרכוש את הקסם הזה – ואמרו לי שאזל. “איזה יופי” – נפלט לי למוכר עם חיוך מאוזן לאוזן. אם בעזריאלי נגמרו הדיסקים של שולי רנד זה אומר משהו – כאן לא חנויות התקליטורים של שכונת גאולה. בסוף – חבר שריחם עלי קנה לי את הדיסק באיזה מקום אחר, ומאז אני כבר מחכה להיכנס למכונית כדי לשמוע אותו. בבית אי אפשר כי לכולם כבר נמאס לשמוע שוב ושוב את אותו הדבר.
נשמע מוגזם?

הנה – תראו מה כתבתי בנושא הזה לפני שמונה שנים:

…”ברור שתרבות במדינת היהודים צריכה לינוק בראש ובראשונה ממקורות ישראל. … צריך לבוא עם המטען היהודי העשיר ובו לבנות תרבות למדינת היהודים המודרנית. כך נצליח, בתהליך אבולוציוני, לצאת ממבצרי הדתיים וממעוזי החילונים, ולהתחיל להתממש כאן כעם שלם, עם מסר משלו….אבל איך בונים תרבות ישראלית מקורית ורלוונטית לימינו, מתוך היהדות? לעניין זה אין נוסחת פלא. אבל ברור שתרבות כזאת אינה יכולה להתחיל ולהתפתח כאשר היצירתיות של יוצרים צעירים נבלמת בתוך כותלי הישיבות. אם בחור ישיבה רוצה לכתוב ספר הוא צריך לעשות זאת בלי לעשות חשבונות של ‘פוליטיקלי קורקט’ ישיבתי, ואם הוא רוצה לשיר, מותר לו גם לחבר מילים משלו ולא רק להרכיב מנגינה בת שני אקורדים על פסוק בתהילים.”
“מי ששורק לעצמו את שלמה ארצי מאמץ לעצמו בסופו של דבר את עולמו הרוחני. הוא מאמץ לעצמו בסופו של דבר גם את מילותיו – ‘יש לנו ארץ, למה עוד אחת’. ומה הפלא שכשעולה הכורת על מפעל ההתיישבות תל אביב מקבלת את זה כמובן מאליו?”
“מבחינה תרבותית אנחנו על חולות נודדים. לא הצענו תרבות משלנו. לא משנה מי יהיה ראש הממשלה – בסוף מי שיקבע יהיה אסי דיין. עולמו הרוחני הוא שיכבוש את הלבבות”

שולי רנד רחוק מלבטא אותי בצורה מדוייקת. בינתיים – אין בשיריו את החיבור למימדים שמעבר לאישי. אפשר להבין זאת על רקע חוסר המוצא והשיממון שבציונות הדתית הישנה. חוץ מזה – משוך על שיריו של רנד דוק של עצב בצורה קצת לא מאוזנת – לטעמי… אתה ברסלבר לא? אתה אמור להיות קצת יותר שמח. אבל כל אלה הקישוקושים הקטנים שלי – מה שחשוב הוא שיש בו ברנד אוטנטיות נהדרת ואומץ לחבר מילות קודש אישיות – מאוד אישיות, בעצמו.
מלבד העובדה שהשירים באמת יפיפיים ובאמת תופסים אותך בקיסמם – הם חודרים לכל לב יהודי באשר הוא והופכים לתרבות הישראלית המתחדשת. אלו שירים שאני מוצא עצמי שורק בלילה ואני בטוח שאיתי שורקים אותם אנשים שנמצאים במקום הפוך ממני וזו כבר מהפכה. תרבות יהודית ישראלית אוטנתית משותפת לכולנו – זו כבר מהפכה יהודית.