הודעתי לדיירים בדירה שאני משכיר, כי בשל הקורונה, החלטתי לוותר להם על דמי השכירות של החודש הבא

לפני כשבועיים הודעתי לדיירים בדירה שאני משכיר, כי בשל הקורונה, החלטתי לוותר להם על דמי השכירות של החודש הבא.
הסיבה שאני מספר זאת, היא שאתמול נתקלתי בהצעת חוק מסוכנת ובלתי מוסרית, שמנסה לעשות זאת בכפיה, כלומר הצעה שמבטלת את דמי השכירות בתקופת קורונה (ראה קישור בתגובה הראשונה). על פי ההצעה, דמי השכירות ישולמו לבעלי הדירות באמצעות המדינה.
מדובר כאן בקומוניזם זוחל.
מדוע שנשלם עבור לחם וחלב בתקופת קורונה?
בואו ניקח מהמדפים והמדינה תשלם!
לכאורה, הרי מי שיש לו, גנב ממי שאין לו, כל הרמי לווים הללו חיים על חשבוננו, בואו נשלח אותם לגולג ונחלק לכל אחד על פי צרכיו – סטלין כבר יסביר לכם…
הרעיונות המסוכנים הללו, שמבטלים את קדושת הרכוש הפרטי, קונים להם בקלות שביתה בתקופות מצוקה.
אבל התוצאה המוכרחת היא שאחרי השוד הראשוני –
אין יותר דירות להשכרה, כי שום משקיע לא ירכוש יותר דירות בישראל, ומדפי המרכולים נותרים ריקים,
כי גם הרמי לווים מבינים את הפרנציפ ומשאירים לכנסת ה”חברתית” של תואמי ‘מדורו’, לנהל לנו את כלכלת וונצואלה החדשה.
כלומר התוצאה הישירה של הרעיונות המסוכנים הללו, היא פגיעה קשה בחסרי הדיור והאוכלוסיות החלשות.
אבל יש ברעיונות הללו משהו עוד הרבה יותר מסוכן;
כי הניסיון ההיסטורי מלמד שמי ששולח ידו אל הרכוש הפרטי, שולח לבסוף את ידו גם אל החיים עצמם.
לכן השתמשתי במושג – קדושת הרכוש הפרטי, כפי שאנו מדברים על קדושת החיים עצמם.
יש סיבה מדוע ערמות הגולגלות הגבוהות ביותר נערמו תחת ידם של המשטרים הקומוניסטיים. משטר שמלאים את רכושך, סופו שייקח בעלות גם על חייך.
אני יודע, ישראל לא שם – ממש לא. אבל מוטב שלא תתקרב.
וויתרתי לדיירי על חודש שכירות בתקופת הקורונה,
כי זה תואם את ערכי וכי אני מאמין שבטווח הארוך, התנהלות ערכית טובה לעסקים ובסופו של יום תשתלם לי.
למדינה אסור להתערב.