מחירי הדיור

בתחילת החודש, הודיע שר הבינוי והשיכון זאב אלקין,
כי “הסיבה לעלייה במחירי הדיור היא בראש וראשונה היעדר תקציב מדינה”.

ובכן בואו ונחשוב יחדיו על המשפט הזה.
מה הקשר בין המדינה ותקציביה לעליית מחירי הדיור.

מחירי הדיור בישראל הם פועל יוצא של שלושה גורמים.

הראשון – הוא עלות הקרקע.
השני – הוא המיסוי.

הגורם השלישי – הוא כמובן עלויות הבניה עצמה, מצב השוק ומתח הרווחים שהקבלן מרשה לעצמו.

שני הגורמים הראשונים – הקרקע והמיסוי אחראים ליותר מ 50% מעלות הדיור בישראל.

כ 97% מהקרקעות לדיור בישראל הן קרקעות מדינה. מדובר במונופול שקובע את מחיר הקרקע כמעט כאוות נפשו. כלומר עלויות הקרקע הגבוהות הן סוג של מס על חסרי הדיור.

אל המס הזה מתווספים מיסים ייחודיים לדיור בלבד, מס שבח – למשל
גם המיסים הללו הם למעשה מיסים שמשיתה המדינה על האוכלוסיה החלשה ביותר – אוכלוסיית חסרי הדיור.

גם על חומרי בגלם שלייצור הדירות יש מס. ולבסוף יש גם מס ערך מוסף במכירת הדירה עצמה.

ובקיצור – זוג צעיר יקר שהולך עכשיו לשעבד עצמן ל 30 שנה כדי לזכות לקורת גג משלו בארצנו הקטנה – דעו לכם שאת עיקר הכסף שאתם הולכים לשלם, אתם הולכים לשלם למדינה. זהו מס כבד שכל כולו מכוון אל מי שאין לו.

הסיבה אם כן למחירי הדיור הגבוהים היא בראש וראשונה המיסוי הכבד הזה, כלומר מעורבות המדינה.

אבל הסיבה לכך שגם המחירים המטורפים הללו ממשיכים לעלות,
אינה היעדר תקציב – כפי שטוען אלקין – אלא בדיוק להיפך, עודף תקציב.

ואני אסביר.

תהליך שחרור הקרקעות ואישור הבניה בישראל הוא תהליך בירוקרטי שאורך למעלה מ 5 שנים ויכול להגיע גם ל 15 שנה.

כלומר הקבלן שרכש את הקרקע היקרה ישלם עכשיו ריבית במשך שנים רבות עד שיוכל בכלל להתחיל לבנות. הסיבה היחידה לכל התפלצת הבירוקרטית הזו היא רצון הממסד לשמר את כוחו ולשמר את רמת המחירים הגבוה. כמות הכסף שנספגת (כלומר נגזלת) בצורה הזו מצעירי ישראל מהווה נתח משמעותי מאוד מתקציב המדינה.

הדרך להוריד את מחירי הדיור הוא פשוט לחסל את כל המנגנון הזה, לעלות עם דחפור על מנהל מקרקעי ישראל ולהפריט את הקרקע לאזרחים. למחוק את המיותר של אלקין מתקציב המדינה. זה לא תפקידה של המדינה לבנות ולשכן וכשהיא עושה זאת היא רק גורמת נזק נורא.

אני יודע – מיד עולות כל מני שאלות – כשפותחים את השובך, הציפור שהתרגלה לשיעבוד, לא ממהרת לצאת. אבל תאמינו לי יש תשובות מצויינות לכל השאלות הללו.

בכל אופן – מה רוצה אלקין?
הוא רוצה עוד תקציב, כלומר הוא רוצה עוד מיסים, שבאמצעותם הוא ייצר עוד משרות, ויגדיל את המנגנון עוד יותר, וכל הפקידים החדשים והחרוצים ימהרו לייצר בירוקרטיה עוד יותר מורכבת כדי להאדיר את כוחם, כלומר הקבלנים יצטרכו להמתין עוד יותר זמן עד שייבנו – עלויות הבניה יגדלו, ההיצע ייקטן והביקוש יגדל והמחירים כמובן יעלו עוד יותר – בזכות הפתרון הגאוני של אלקין – לקבל עוד כסף מתקציב המדינה.