1

מתי העביר בנט את הסרוגים אל גוש כל אזרחיה

שלום לכם וחודש טוב.

זוכרים את ההתפרעויות בהר הבית לפני חודשיים? אלו שהציתו את המערכה הראשונה של מלחמת העצמאות השניה שלנו? הפוגרומים בלוד, הלינצ’ים ומעשי הרצח ביפו ובעכו?

אחרי כל הביזיון וההשפלה שחטפה, נשארו בידי המשטרה שני עצורים, ובשבוע שעבר החליטה השופטת דפנה ברק ארז לשחררם בטענה שסיכנו רק שוטרים ולא עוברי אורח – מדובר בהר הבית כן… אין שם בדיוק עוברי אורח…

הפסיקה המגוחכת הזו מצטרפת לסגירת כל תיקי ההצתות של בתי הכנסת, ההפקרות בנגב וכדומה.

שוב ושוב אנו רואים שמערכת הצדק ואכיפת החוק פשוט יוצאת מגידרה בכדי לא להתמודד עם הציפצוף הגדול של ישראל הערבית על ריבונותה וחוקיה של ישראל היהודית.

ברור שכשמדובר במקרה הזניח ביותר של חשד לאומני קל שבקלים כלפי יהודים, שם תמצא את כל עוצמת ידם של המשטרה, השב”כ וכמובן את הפסיקה המחמירה והתמוהה ביותר.

למה?
למה שחררה השופטת את השניים?

ובכן מה שהרוב היהודי מתקשה להבין זה את הלך הנפש של אותה שופטת.

בישראל, מערכת המשפט – וגם מערכת הביטחון האקדמיה, התקשורת ועוד – אלו מערכות סגורות שבוחרות ומקדמות את מי שמתאים לאג’נדה שלהן.

אצל השופטים הדבר קורה באמצעות הוועדה לבחירת שופטים שדיוניה סודיים ותמיד מובטח בה רוב לנציגות השופטים.

תשכחו משימוע ציבורי למועמדים לבית המשפט העליון ובחירה על ידי נציגי הציבור – בישראל מערכת המשפט אינה מייצגת באופן יחסי את ערכי הציבור אלא משווקת כשומרת הסף של הפוליטיקאים – כלומר ב “דמוקרטיה” הישראלית, השופטים שומרים על הציבור מפני האופן שבו בחר…

עכשיו בואו ונחזור אל אותה שופטת – דפנה ברק ארז.

אחרי דורות של שיבוט שמאלני ופרוגרסיבי, קיבלנו שופטת, שכשהיא מביטה בשני הפרחחים העלובים הללו שנעצרו בהתפרעויות בהר הבית, מה שהיא רואה זה את בעלי הבית. אל עצמה היא מתייחסת כאל אורחת בארצה – כלומר בארצם.

אני יודע, לרוב היהודי קשה להבין את הלך הרוח הזה אבל השופטת הזו נמצאת בתודעה מתנצלת. אז ברור שהיא תיפש כל סדק כדי “לעשות צדק” עם “בעלי הבית ולשחררם” ומנגד תחפש כל תירוץ בכדי להרשיע יהודים שמבחינתה מוסיפים חטא על פשע הכיבוש.

שלטון הרוב היהודי, מעולם לא תיקן את שליטת גוש כל אזרחיה במערכת המשפט, להיפך הוא שיתף פעולה עם המצב הזה, הנציח אותו והצטרף אליו.

הגדיל לעשות, נפתלי בנט, שכראש מפלגת הבית היהודי ומנהיג הציונות הדתית, התייצב ב 2015 בעד עינוי הנערים שנחשדו בפרשת ההצתה בכפר דומה.

העדויות לכך שהיה זה חיסול חשבונות בתוך הכפר היו כבר אז. בתים הוצתו שם לפני המעצרים ההמוניים של נערים יהודיים והמשיכו להישרף אחר כך. מן תחביב ‘דומאי’ שכזה…

אבל בעקבות לחץ מאסיבי של התקשורת, נתן שר הביטחון דאז – יעלון – את ההוראה, השב”כ ליקט נערים ככול הבא ליד מהתנחלויות גב ההר, והחל לענותם בצורה השפלה ביותר בכדי להוציא הודאות.

הפגנות מתנחלים ובתוכם רבנים מההתיישבות החלו להציק לממשלת הימין – ואז בא דווקא נפתלי בנט, מנהיג הגרעין האידאולגי הסרוג של הרוב היהודי, ובנאום זכור לשמצה זעק – ” למי אתם מאמינים, לאילת שקד? (שהיתה אז שרת המשפטים) או לאיתמר בן גביר…” למעשה, כבר אז, העביר נפתלי בנט את הציונות הדתית, מן הרוב היהודי, לתמיכה בגוש כל אזרחיה.

ראשי הציונות הדתית, התמסרו בקלות למנהיגם, ההפגנות פסקו, העינויים הנוראיים נמשכו, כמובן שהודאות תחת עינויים נמסרו – למרות זאת כל העצורים שוחררו לבסוף, ורק פסיקה מגוחכת כלפי אחד מהם – עמירם בן אוליאל – פסיקה שקיבלה את הודאתו למרות שנגבתה לאחר עינויים קשים מנשוא ותחת החשש הוודאי שאם לא “יודה” במעשים שלא עשה יחזרו ויענו אותו – אז רק הפסיקה הזו איפשרה לבסוף את הרשעתו של הקטין האחד הזה והוא נשלח ל 4 מאסרי עולם.

עכשיו תראו חברים.

מי שאשם בכך הוא קודם כל נפתלי בנט.
אח”כ כל אותם רבנים ומנהיגים בציונות הדתית ששיתפו עמו פעולה.

רק אח”כ אני מאשים את מערכות ה”צדק” המשובטות של גוש כל אזרחיה.

גוש כל אזרחיה ומוקדי הכח שהשתלט עליהם, הוא מחלה שיש להתמודד איתה.

ואולם הבעיה אינה במחלה אלא במי שנבחר בכדי להתמודד איתה, אבל זיהה היטב היכן מרוחה החמאה ובמקום להתמודד בחר להצטרף אליה – ולתת את ליבת הרוב היהודי במתנה למחלה הזו, כלומר לגוש כל אזרחיה.

אותם סרוגים שהחליטו אז להאמין לאיילת שקד ולא לבן גביר, כלומר להצטרף לבגידה של מנהיגם ולעבור כבר אז אל גוש כל אזרחיה – קיבלו כעבור 5 שנים, בקולותיהם שלהם, לא רק את בית המשפט של כל אזרחיה אלא גם את ממשלת כל אזרחיה –

חודש אלול הוא זמן של תשובה

למי אתם מאמינים היום? סרוגים יקרים?

לאיילת שקד או לאיתמר בן גביר?

להתראות מחר ב מחשבים מסלול.