כיצד איבד העולם החופשי את חירותו

    כיצד איבד העולם החופשי את חירותו

• 

• 

מקומה הטבעי של החירות הוא בפסגת ההר.

מקומו הטבעי של השיעבוד הוא בבקעה.

חירות היא מציאות לא טבעית, מציאות שדורשת שמירה ואיזון תמידיים, מפני גלישה במדרון השיעבוד.

אם נדמת לך חירותך כמציאות יציבה שאין חשש לאובדנה –

אם הפנית מבטך אל שגרת יומך האפורה והשארת ללא השגחה את כדור חייך היפים, בפסגת החירות, פסגה שנכבשה עבורך בדם וביזע של הדורות שקדמו לך  –

תמצא עצמך לפתע עמוק בבקעת השיעבוד –

רק אז תבין מה איבדת, ובאיזו קלות ויתרת על היקר לך מכל.

• אם מישהו היה מספר לך בפברואר 2020, כי בעוד חודש יסגרו כל מדינות העולם את שעריהן, שדות התעופה יינעלו והמטוסים יקורקעו – האם היית מאמין?
• אם מישהו היה אומר לך ששנת לימודים שלמה תרד לטמיון – וההורים ישלימו עם כך, היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שעוצר וסגר יוטלו בישראל וברוב מדינות העולם החופשי, שאנשים שיצאו לשאוף אוויר יעצרו בברוטאליות ומי שישכח לעטות מסיכה על פניו יהפוך לעבריין  – האם היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שתכשיר גנטי חדשני וניסיוני – תכשיר שמומחים רבים מזהירים מפניו – יפותח במהירות שיא וייאכף בברוטאליות על כלל האוכלוסיה, ומי שיחשוש ולא יסכים להזרקה,יאבד את מקום עבודתו, או לימודיו, או סתם את חופש התנועה שלו  – האם היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שילדים שאינם נמצאים בשום סיכון מאותה מחלה מוזרה, ושהחיסון החדש גם לא מונע מהם להדביק אחרים – יחוייבו אף הם בזריקה הזו על אף תופעות הלוואי הקשות שיתגלו – האם היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שאזרחים נאלצים לאסוף בעצמם את העדויות על תופעות הלוואי ועל אף שמתברר כי מספר ארועי הלב אצל צעירים עולה דרמטית במקביל לקבלת החיסון – איש אינו עוצר לבדוק ולחקור – היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שראש הממשלה, בנאום מתלהם, ישווה יותר ממיליון מאזרחיו שלו, לרוצחים סדרתיים – יסית נגדם את שאר האוכלוסיה ויאשים אותם בכל ההגבלות שהוא עצמו הטיל על האוכלוסיה – האם היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שמדענים בכירים וזוכי פרס נובל, מפרסמים מנשרים וקריאות לממשלה שלא לחסן צעירים – אך הם מוקעים בתקשורת הישראלית כ’קונספירטורים’ ודעתם לעולם לא נשמעת – רק משום שלא התיישרו על פי הקו הממשלתי – היית מאמין?
• אם מישהו היה מספר לך שמשטרת ישראל תבקש (וכמובן תקבל) אישור להציב מצלמות משוכללות לזיהוי פנים, בכל פינת רחוב – מצלמות שלא רק מזהות אותך, הן מזהות גם את מצב הרוח שלך, את ההתנהגות שלך, את התודעה שלך – ושאתה מדורג בכל עת בפנקסיו העלומים של ה’אח הגדול’,  כלומר אם מישהו היה מספר לך שבעוד פחות משנתיים, כבר לא יישאר מפרטיותך דבר, לא רק כשאתה בטלפון וברשת אלא גם כשאתה סתם מהלך ברחוב, אם מישהו היה אומר לך שהמציאות הסינית האורוויליאנית הולכת לשטוף גם אותך – ובמהירות מסחררת שכזו – האם היית מאמין?

• אם מישהו היה מספר לך שהמאגר הביומטרי שבמשך חמש שנים רבו עליו ארגוני זכויות אדם בישראל, ,”דלף” בשלמותו לשימושם של אגפי ממשלה שונים – ואת איש זה כבר לא מעניין…

היית מאמין?

לא היית מאמין, אבל כל זה ועוד הרבה יותר, כבר קרה – וזו רק ההתחלה, הכדור עוד רחוק מקרקעית בקעת השיעבוד.

העולם החופשי מתדרדר במהירות שלא היתה כמותה בהיסטוריה, אל טירוף רודני חובק כל, טירוף שלא יותיר אבן על אבן מן העולם שהכרנו.

כי מהי החירות?

החירות היא מותר האדם מן הבהמה. החירות היא הזכות והיכולת לבחור בין טוב לרע.

החירות היא צידה השני של מטבע האחריות.

החירות היא הזכות לקחת אחריות לגורלך, להחליט את החלטותיך, לשנות, ליצור ולתקן.

החירות היא צלם האלוהים שבאדם.

בעולם הפגאני, חירות אינה אופציה. מצריים היתה בית עבדים, וכך גם האימפריה הרומית. כי מה היא אותה פגאניות? אותה ‘עבודה זרה’ שתורת ישראל ובשורת ישראל יוצאים חוצץ נגדה בשצף קצף.

מדובר בריבוי אלילים. האדם בורא אלילים ונותן להם להילחם ביניהם (על תשומת ליבו). כשאין אלוהים אחד, כשיש הרבה אלים, אין אלוהים כלל. וכשאין אלוהים האדם בא בנעליו. כי אין דין ואין מוסר – החזק רודה בחלש, זהו חוק הטבע והטבע הוא האלוהים.

בשורת החירות שירדה לעולם עם עשרת הדיברות – המונותאיזם התנ”כי –  החלו לשנות את המציאות הזו. אמנם בצורה מעוותת ורצופת מלחמות דת – ובכל זאת גם שתי בנותיה הסוררות של היהדות קידמו את המוסר האנושי כשאימצו את קונספציית האל האחד.

והנה הגיע עידן הנאורות שנדמה היה כי הצליח למצוא את דרכו אל החירות תוך שהוא מדלג על האמונה. אמנם שלוש מתוך ארבע האידאולוגיות שהחליפו בעידן הנאורות את הדת – הקומוניזם, הפאשיזם והנאציזם – דירדרו את האנושות אל מרחץ הדמים הגדול ביותר שידע המין האנושי. מאות מליוני בני אדם נרצחו במהפכות הקומוניסטיות, במלחמת העולם הראשונה, במלחמת האזרחים הספרדית, במלחמת העולם השניה, ברצח העם המאואיסטי, במעשי טבח “צנועים” יותר של החמר רוז’ ועוד ועוד – הכל בשם אידאולוגיות השוויון, הלאומנות והגזע שאמורות היו לשחרר את האדם מציפורני הדת, מקבעון המעמדות וממוסר היהודים.

ואולם דומה היה שהאידאולוגיה הרביעית – הדמוקרטיה – הצליחה במקום שנכשלו האחרות. האיזונים והבלמים שבתוכה, ‘קול המון כקול ש-די’, המרסן ומאזן את כוחה הבלתי מוגבל של מדינת הלאום המודרנית – להשחית… הוא שישמור בהצלחה על חירות האדם.

ואמנם, כשליקק העולם את פצעיו לאחר מלחמות הנאורות של המאה העשרים, כשזכר מחיר השעבוד עוד טרי היה בתודעת האזרחים, נדמה היה שה’כדור’ מונח בבטחה בפסגת הר החירות.

ואולם הפגאניות מצאה את דרכה והרימה ראשה מתוככי הדמוקרטיה – ועמה מגיע עכשיו גם השיעבוד.

מדובר בפגאניות שמדלגת על הצורך הפרימיטיבי לברוא אלילים, בכדי להמליך בפועל את האדם ואת חוק הטבע.

אנחנו מתקדמים…אנו מבטלים את הדמוקרטיה, ממליכים את האדם באופן ישיר ומזמינים את הרודנות לחזור ולבוא בשערינו.

תחילה נבראו מוסדות על לאומיים. האיחוד האירופאי קרם עור וגידים, בית הדין הבין לאומי ניכס לעצמו עוד ועוד סמכויות על חשבון ריבונותן של מדינות הלאום.

במקביל לכרסום בזהות הלאומית,החלו להתכרסם הזהות המשפחתית, המינית ואפילו האנושית.

כל הזהויות שקדמו לנו, הזהויות שקיבלנו מאלוהים, הזהויות שבונות את הקונסטרוקציה האנושית מצאו עצמן תחת מתקפה ותחליף אנושיים. עכשיו אנו הבוראים זהות.

וכשאין אלוהים ואין זהות אין חירות. כשהאדם מאבד את זהותו, אין לו יכולת להתגונן נוכח העריצות הרודה בו.

לעריצות זמננו אין מחנות ריכוז בסיביר. היא אינה זקוקה להם. עריצות זמננו הקיפה את העולם כולו בגדר מחושמלת של הפחדה תלות ופיתוי.

היא לא מונעת מאיתנו את הבחירה, היא פועלת בדיוק הפוך, היא מרחיבה את הבחירה עד אין סוף – עד שהיא הופכת חסרת משמעות.

אם תרצה אתה גבר, אם תרצה אישה, ופתאום אין משמעות לא לזה ולא לזה…

והאדם נהיה קטן קטן עד שכמעט ונעלם.

לצד הארגונים הפוליטיים העל לאומיים, התפתחה התעשיה העל לאומית. תעשיה חובקת עולם השולטת בתודעה – כלומר בנפש,

ובבריאות – כלומר בגוף.

ושלושת הגורמים הללו

• הפוליטיקה העל לאומית
• ענקיות המידע
• וענקיות הפארמה

הפכו עכשיו לחזקה שברודנויות. אין שום צבא חופשי שיבוא וישחרר, שום בנות ברית במערב וצבא אדום במזרח – שום ‘רזיסטאנס’ לא מפציע בפינה מוארת של הגלובוס – הגלובוס כולו התגלגל אל בקעת השיעבוד הזה.

מאוחדים מול שערה הריק של אנושות מהונדסת תודעה, אנושות שתשו כוחותיה משובע, תשה רוחה מגרויים, פורצים עכשיו שלושת אגפי הרודנות החדשה ומשתלטים במהירות על כל שנותר מחרויות הפרט.

משתלטים על הנפש, על הגוף ועל הפוליטיקה.

יסודות התבונה הטהורה שבאו עם עידן הנאורות נמוגו. עקרון הטלת הספק – שהוא הבסיס לכל מדע – הפך מגונה. ביקורת היא בגידה, פראזיטיות.

והציבור משתף פעולה – נאחז בתקווה שמישהו שם למעלה באמת חפץ בטובתו.

התמימים נוזפים במפקפקים

עד שמגיע תורם לפקפק ולהינזף

“תבינו שזה שתסכימו לקבל עוד 8 חיסונים מסוגים שונים” – כתבה ד”ר מיכל הרן – ” לא יעמוד לזכותכם ביום שבו תחליטו שהחיסון התשיעי עלול להיות מסוכן עבורכם ( גם אם זה יהיה מסיבה הגיונית ואפילו אם תצליחו למצוא רופא אמיץ שיסכים איתכם). כי זה מה שקורה עכשיו לאותם אנשים ולפי האופן שבו הדברים מתרחשים, זה רק יילך ויהיה יותר קשה.

תבינו שכבר עכשיו, בהסכמתכם ותמיכתכם “מתנגד חיסונים” זה אדם שמותר להסית נגדו, לפטר אותו ממקום עבודתו, להכפיש אותו ( ללא קשר למעמד שלו בחברה) ולחבל בעבודתו. הפיד שלי מלא באנשים שמדווחים על אובדן פרנסתם. ביניהם אנשי הייטק, אחיות ועוד ועוד. רבים אחרים נרדפים במקום עבודתם או מודרים מקהילתם.

תבינו שבהסכמתכם ותמיכתכם זו רק ההתחלה של מדרון חלקלק שאנחנו דוהרים בו במהירות. תבינו שזו הדקה ה90 לעצור את מה שקורה כאן. תבינו שבהסכמתכם ובתמיכתכם אתם יוצרים כאן מצב שבו אפשר יהיה לכפות גם עליכם כמעט כל דבר. 

ותשאלו את עצמכם האם זה באמת העולם שאתם רוצים לחיות בו.“

“לא השמעתי את קולי” – כתב לפניה מרטין נימלר.

“תחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי קומוניסט;

ואז הם באו ולקחו את הסוציאליסטים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי סוציאליסט;

ואז הם באו ולקחו את חברי האיגוד המקצועי –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי חבר האיגוד המקצועי;

ואז הם באו ולקחו את היהודים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי יהודי;

ואז הם באו ולקחו אותי –

וכבר לא נותר אדם,

לדבר בעדי.”