8000 יום - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 29/03/2024
אקטואליה ופוליטיקה חברה ומדינה מאמרים ופוסטים מהעבר

8000 יום

ח׳ במרחשוון ה׳תשס״ח (אוקטובר 20, 2007)

8000 יום

ב”ה חשון תשס”ח

משה פייגלין/ nrg

8000 יום חלפו מאז נפל בשבי. בתחילה הגיעו ממנו אותות חיים למכביר. למעשה – כולם ידעו בדיוק היכן הוא נמצא. נדמה היה ששיחרורו לא יארך זמן רב. אחרי ככלות הכל – הוא נשלח למשימתו על ידי מדינת ישראל, הוא ביצע את תפקידו במסירות, ובישראל כידוע לא מפקירים פצועים. אך ככול שחלפו הימים, השבועות, החודשים והשנים – הלך העניין והסתבך. השבוי הישראלי מצא עצמו במקום שונה לגמרי, מרון ארד ושאר חיילי צה”ל החטופים והשבויים. הוא מצא עצמו במצב אחר לגמרי מסוכני מוסד שנתפסו באירופה או בירדן, הוא מצא עצמו אפילו במצב שונה לגמרי מנתן שרנסקי בכלא הסובייטי. השבוי שלנו מצא עצמו במצב הגרוע מכל – כלוא באגף הנורא ביותר, תחת עינויים פיסיים ונפשיים קשים, שלוש קומות מתחת לאדמה, בלי לראות אור שמש במשך שנים רבות וכמובן בלי יום חופש אחד מרגע לכידתו ועד עצם היום הזה. השבוי שאנו מדברים עליו הוא יהונתן פולארד. פולארד – למי ששכח – היה המרגל הישראלי שהעביר את המידע בדבר הגרעין האיראני. מדובר היה במידע שאיפשר ככול הנראה את הפצצת הכור בעיראק והציל את ישראל מסכנתה של עיראק גרעינית. אלא שפולארד פעל אצל “ידידתנו” ארה”ב – שאמורה היתה על פי הבריתות האסטראטגיות שכרתה עם ישראל, להעביר את המידע הזה ממילא וכמובן נמנעה מכך. ארה”ב אינה ארץ ערבית עויינת שישראל תעמוד על הראש בכדי לחלץ ממנה סוכן מוסד שנשלח למשל לחסל את חאלד משעל ופישל. ארה”ב היא לא סתם מדינה אירופאית כמו נורווגיה שגם בה אירע אירוע דומה וגם משם מיהרה ישראל לחלץ את סוכניה ולשלם את מלוא המחיר. ארה”ב היא גם לא מעצמה עויינת כמו ברה”מ – שאסירי ציון כמו אנטולי שרנסקי הכלואים בה בשל פעילותם הציונית, מחזקים הן את האתוס הציוני, והן את הקשר שאנו מחפשים עם המערב. זה מאוד נחמד לישראל למצוא עצמה מול אוייב משותף לה ולארה”ב.

ארה”ב היא החלום הישראלי. ארה”ב היא העוגן שעליו ישראל משליכה את יהבה. הישראלים פיתחו מן תלות רגשית שכזו ב”בת בריתנו” – אפשר להיות עם נורמלי, אנחנו לא לגמרי עם לבדד ישכון – והראיה – ארה”ב של אמריקה. עכשיו בא היהודי החוצפן הזה פולארד – ומוסר נפשו בשבילנו – לא בגלל שאנו ישראלים – אלא בגלל שאנו יהודים – בדיוק כמוהו. פולארד הוא היהודי שהציל את הישראלי מהאמריקני שבגד בו – והישראלי לעולם לא יסלח לו על המראה היהודית שהציב מולו.

מדהים לראות את התירוצים שישראלים משמיעים לעצמם בכדי להצדיק את הבגידה ביהונתן. “הוא קיבל שכר בשביל העבודה שלו” – ורון ארד לא קיבל שכר? “הוא בגד באמריקנים אז זה מגיע לו” – לא יאומן אבל יש ישראלים שנאמנותם לפטרון האמריקני קודמת לנאמנותם לעמם. בישראל שורצים עשרות מרגלים אמריקנים, מדי פעם הם נתפסים וכמובן משוחררים מיד. אחד מהם אפילו שירת בוועדת חוץ וביטחון, ניתפס , שוחרר, ועזב את הארץ.

והתירוץ האחרון – בטח ישראל עושה מה שאפשר בכדי לשחרר אבל האמריקנים לא מוכנים לשמוע מזה.

ובכן שימו לב. ישראל הרשמית מעולם לא ביקשה את שחרורו של יהונתן פולארד. היחיד שעשה מאמץ מסויים לשחררו היה בנימין נתניהו – וגם הוא ויתר על השיחרור שכבר היה מונח בכיסו. 112 ח”כים חתמו על בקשת שחרור את רוה”מ שרון סירב להעבירה לנשיא האמריקני. כשכיהן ברק כרוה”מ – הצליח להביא לשחרורו של ידידו המליארדר מארק ריץ. מקורבי פולארד טוענים ששיחרורו של ריץ בא על חשבון החנינה שנועדה ליהונתן פולארד. כל ממשלות ישראל הפקירו את יהונתן.

כולנו יודעים היכן יהונתן נמצא. בכל שנה אני מבקר אצלו. בכדי להביא לשחרורו צריך פשוט רצון טוב מצד ישראל הרשמית. מרגלים ממדינות אחרות, שנשפטו בארה”ב על עברות חמורות פי כמה, שוחררו לאחר שנתיים שלוש. אבל ישראל אינה רוצה. ישראל מעדיפה שהצרה הזו פשוט תמות לה בכלא. אני מכיר את יהונתן. משנה לשנה מצבו מידרדר. אם לא נמהר – זממה של ישראל עוד חלילה וחס – יעלה בידה.

שתף את הפוסט:
הפוסט הקודם

הפוסט הבא

השאר תגובה