פרשת שמיני

                           

א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.  ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה’.  ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יה’ לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.

                                                                         (פרשת שמיני. ויקרא. י.)

ה וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה’ בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.  ו וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱל-ֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.  ז וַיִּחַר-אַף ה’ בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱ-לֹהִים עַל-הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים.  ח וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזה.                  

(הפטרת ‘שמיני’- שמואל ב’, ו’)

שאלת השאלות הנזעקת מהשואה היא היכן א-לוהים!

כיצד ייתכן שמקור כל הטוב שמלוא כל הארץ כבודו, שותק, כשהשטן מרים ראשו ומתעלל בבניו, בעמו ישראל – בזוועה בלתי נתפסת שכזו.

בסמיכות ליום השואה, שאי אפשר לראות בה מקריות בלבד, עוסקות גם הפרשה וגם ההפטרה הנקראת אחריה, בדיוק בשאלה הזו.

מדוע בני אהרון שכל כוונתם היתה לטובה –  נשרפו חיים?

מדוע עוזה, ששלח ידו כדי למנוע את נפילת ארון הברית, משלם על כך בחייו?

גם מלכנו דוד – נעים זמירות ישראל – אינו מסוגל להבין זאת!

את התשובה הקשה לעיכול, נותן אהרון הכהן שאיבד את בניו –

‘וידום אהרון’ – “עת לחשות” (רש”י על וידום אהרון).

לפעמים התשובה היא השתיקה. השתיקה שאומרת שאין תשובה שיכולה באמת להכיל את השאלה הזו.

שתיקה שמשמעה – אני מבין שבכלים שלי לעולם לא תיתכן הבנה של הדבר הזה. שתיקה שמשמעה – אמונה שלמה כולל של מה שאינו ניתן להסבר בהיגיון שלי.

שתיקה שמשמעה – א-לוהים לא עובד אצלי, אני עובד אצלו.

אפשר להבין את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לשואה. כאן ב’ישראל מחר’ אנחנו מסבירים אותם שוב ושוב.

אפשר גם להבין את את התהליכים ההיסטוריים ההכרחיים שהשואה עוררה (כולל את הקמת מדינת ישראל).

אבל לעולם לא נבין למה ככה…למה בצורה הזו.

לעולם לא נמצא צדק בתהליך.

אפשר להבין את סיבתו ותוצאתו של מחול השטן , אך אי אפשר להבין את מוסריותו –

ועל כך השאלה ועל כך לא תיתכן תשובה מלבד –

אני מבין שאינני מסוגל להבין ואני מקבל את זה.

אין תשובה מלבד הדממה

 וידום אהרון.