על גלי המחאות הגדולות שנראו אי פעם בישראל, ניצח נתניהו בדרך נס בבחירות 1996. בתוך זמן קצר מעל נתניהו באמון בוחריו ובתוך זמן קצר נפגש אף הוא עם ראש ארגון הרצח לשחרור ארץ ישראל מיהודיה (א.ש.פ) ונתן להסכם אוסלו האווילי והמדמם – הסכם שאיבד במהירות את אמון הציבור – גם את הלגיטימיות של המחנה הלאומי , שבחר בנתניהו בכדי לזרוק את ההסכם המתועב הזה לפח האשפה של ההיסטוריה וייחל להשבתה של מדינת ישראל למסלול של שפיות.
הסכמי אוסלו באו לעולם מתוך מעשה הונאה קולוסאלי ועל יסוד עבריינות על חוקי מדינת ישראל.
שלוש הבטחות הבטיח יצחק רבין בקמפיין הבחירות שלו, הבטחות שברור כשמש שאילולי ניתנו, לא היה זוכה באותו רוב דחוק שהביאו לשלטון ב 1992.
הראשונה – כי לא ינהל משא ומתן עם א.ש.פ.
השניה – כי לעולם לא ירד מרמת הגולן.
והשלישית – מחוייבות לשלמותה של ירושלים.

באותם ימים שרר קונסנזוס מקיר לקיר (למעט המפלגות הערביות והשמאל הקיצוני ביותר) כי ארגון א.ש.פ והעומד בראשו יאסר ערפאת, אינם גורם לגטימי למפגש לשיחה ולמשא ומתן. בשונה ממדינות ערב שהסכסוך עימן נתפס כסכסוך גבולות בין מדינתי, המאבק מול הארגון לשחרור פלסטין, היה (ועודנו) מאבק על כל הקופה. א.ש.פ שנוסד לפני הכיבוש… ב 1964, חרת על דיגלו את השמדת ישראל וכל המפלגות הציוניות (כולל מר"צ) הבינו בתחילת הדרך כי משמעות ההכרה בארגון הזה ובלגטימיות של דרישותיו, היא אובדן הלגיטימציה לעצם ריבונותה של מדינת ישראל בחלק כלשהו של הארץ.
על רקע ההבנה הזו, חוקק אז "חוק המפגשים" שאסר על קיומם של מפגשים ומגעים עם א.ש.פ .
ואכן – בפרספקטיבה של רבע מאה, מובן עד כמה מוצדק היה החוק הזה. ממצב שבו שערי ארה"ב ומדינות נוספות ננעלו בפני ארגון הטרור הזה והעומד בראשו, ממצב בו הלגיטימיות של הארגון הזה, שגורש על ידי צה"ל מלבנון לטוניס, הולכת ודועכת – הפך הארגון לסמי מדינה המיוצגת בכבוד בכל הזירות הבין לאומיות. מנגד – הלגיטימיות הקיומית הבסיסית ביותר של מדינת ישראל הלכה מאז נחתמו הסכמי אוסלו – והתערערה.
(ממשל טראמפ עצר את התהליך, אך סביר כי ממשל ביידן הצפוי לרשת אותו, ישיב על כנו את הכוון הקשה הזה)
באוניברסיטאות הנחשבות בעולם, נחשבת כיום ישראל לטעות היסטורית, וברבות מן המפות הבין לאומיות לא תמצאו על רצועת החוף הקטנה שלנו דבר מלבד הכיתוב – 'פלסטין'.
קודם לבחירות 1992, לא העלו על דעתם אזרחי ישראל, כי בעודו מבטיח שלא ינהל משא ומתן עם א.ש.פ , מנהלים אנשי מפלגתו של רבין, מפגשים אינטנסיביים בניגוד לחוק ומכינים את התשתית להפרת אותה הבטחה. הסכמי אוסלו, בושלו מול אנשי א.ש.פ על ידי החבורה שהקיפה את רבין, בעודם באופוזיציה.
לאחר שנבחר רבין, ומשהתבררה ההונאה הגדולה, הוכא הציבור בהלם.
החזית החשובה ביותר עבור חותמי ההסכם, היתה יצירת לגטימיות ציבורית רחבה לשינוי הכוון המוחלט ושבירת כל העקרונות שהציבור הישראלי הורגל בהם עד אותה שעה. התקשורת התגייסה לכך במלוא הקיטור, וההסכמים על מדשאת הבית הלבן שווקו כהסכמי שלום. אך המציאות בשטח היתה מציאות של מלחמה איומה שהכתה בעורף האזרחי יותר מכל מלחמה שקדמה לה. זוועות הרצח המתמשך כרסמו במהירות בלגיטימיות של ההסכמים. נדרש היה לשמאל נס.
את הלגיטימיות להסכמי אוסלו חזר וסיפק לשמאל הישראלי – הרצח המזעזע של ראש הממשלה, רצח – שבצדק רב זעזע עד עומק נשמתם את כל אזרחי ישראל.
אינני דוגל בתאוריות קונספירציה. יגאל אמיר בוודאי תיכנן והתכוון לרצוח את ראש הממשלה רבין והטענות כאילו גורמים בשמאל הם שעומדים מאחורי הרצח אינן נתמכות בתשתית עובדתית מוצקה דיה בכדי להילקח ברצינות.
אולם ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי למי שחפץ בהמשך קיומם של ההסכמים הללו, נתן יגאל עמיר מתנה גדולה.

The post המתנה שנתן יגאל עמיר להסכמי אוסלו appeared first on ישראל מחר.

The post 5X5 פייסבוק לייב 11.06.2020 appeared first on ישראל מחר.

The post 5X5 פייסבוק לייב 16.04.2020 appeared first on ישראל מחר.

The post קריסה נוספת של תפיסת הביטחון הישראלית בעזה appeared first on ישראל מחר.

The post 5X5 פייסבוק לייב 23.05.2019 appeared first on ישראל מחר.

The post 5X5 פייסבוק לייב 13.09.2018 appeared first on ישראל מחר.

The post 5X5 פייסבוק לייב 17.05.2018 appeared first on ישראל מחר.

התייחסות הישראלי אל עצמו היא כאל תופעה חולפת. הערבי לעומת זה הוא מלח הארץ. הוא הרי יהיה כאן אחרי שנחזור למקום ממנו באנו וניקח גם את מתנו כפי שניבא המשורר הנערץ דרוויש – האיש ששריד הכניס לתוכנית הלימודים והתקשורת הישראלית ביכתה בדמעות שליש כשהואיל סוף סוף להתפגר. אגב – דרוויש זה, כתב את הדברים הרבה לפני שחפרנו והוצאנו את מתינו מגוש קטיף. טיפש הוא לא היה…

הישראלי מקבל בעצם את עובדת היותו בן מוות. הוא הרים ידיים. פעם – בשנות החמישים, כשבקושי היתה פה מדינה, יצאו לפעולות תגמול על כל שטות. לפגיעה ביהודי היה תג מחיר והיה לגמרי ברור שאין כל אפשרות אחרת. היום דמנו חינם. חינם?! אנחנו משלמים להם כדי לרצוח אותנו. בהתחלה הקמנו מדינה כדי להיות ישראלים במקום יהודים. אבל הגויים שמסביב לא קיבלו אותנו לחיקם ותקפו אותנו. אז החלטנו להילחם כמ גויים נורמליים. עם כל ההירואיקה והאתוס הגברי כוחני שגויים יודעים לטפח. הטובים לטייס והטובות לטייסים. חשבנו שנפטרנו ממארת הגלות וכל הגיבנת היהודית הזו, חשבנו שאנחנו עם נורמלי ושכמו בכל המלחמות בין עמים נורמליים, אחרי הניצחון – יבוא השלום ועמו ההכרה הנכספת והקבלה אל משפחת העמים הנורמליים. כלומר תבוא סוף סוף הגושפנקה לכך שאנחנו כבר לא יהודים. אחרי מלחמת יום כיפור הבנו שזה פשוט לא יקרה. ואז בכדי להשיג את הנורמליות הזו על ידי מלחמה על הארץ, הפכנו כיוון והחלטנו להשיג את הנורמליות הזו על ידי מסירת הארץ. את השינוי הזה בישר הסכם קמפ דיויד. כששמעון פרס טען שהיסודות לאוסלו נוצקו בקמפ-דיויד – הוא צדק. כולל הדיבור על ירושלים, כולל משטרה "פלסטינית" חזקה וכו. החידוש של אוסלו היה במתן הלגיטימציה לארגון לשחרור פלסטין – מאיתנו… כלומר באוסלו ישראל ויתרה על הצידוק לקיומה בשטח כל שהוא של ארץ ישראל. כשרבין לחץ לראשונה את ידו של ערפאת, הוא נראה היה כאילו בלע מטאטא. משום שעד אז ברור היה שיש הבדל עקרוני בין הדיבור עם מדינות ערב איתן יש לנו סכסוך שכנים, לבין הדיבור עם אש"פ – איתו יש לנו ויכוח מהותי על הארץ כולה. הכרה באש"פ היא הכרה בצידקת טיעונו על הארץ כולה. אבל באוסלו החלטנו לוותר על הצדק שלנו ולהישאר עם הדבר האחרון שיש לנו – עם החיים. במילים אחרות – אנחנו גזלנים, אנחנו קולוניאליסטים לבנים שבאו מאירופה והתיישבנו בארץ הילידים הפלסטינים, אבל מה לעשות ואנחנו כבר כאן – אז תהיו נחמדים, הואילו נא לקבל את מה שכבשנו מכם ב67, וותרו לנו על מה שכבשנו מכם ב 48… כלומר קחו את הצדק ותנו לנו את החיים.

מה שמתברר עכשיו הוא שתהליך הנירמול – כלומר ההתבוללות הלאומית – הוביל אותנו אל הויתור על המתרס האחרון – ויתור על החיים עצמם. הצבר הישראלי החדש, זה שלעג לסבונים מהגטו – איבד את זהותו, ומוצא עצמו בתהליך דיאלקטי חסר מוצא – מתמסר שוב לשוחטיו.

The post חזרה לנקודת המוצא appeared first on ישראל מחר.