"דעתו של נהג מונית חשובה כמו דעתו של רופא"

אחד הפרזנטורים הבולטים של משרד הבריאות הוא פרופ' צחי גרוסמן, המתהדר בתואר יו"ר איגוד רופאי הילדים. אם היתה בימינו עיתונות של ממש, הייתי מציע לה לחקור, מהו בדיוק האיגוד הזה, כיצד ועבור מה בדיוק נוצר וכיצד נבחר אותו גרוסמן – אבל נעזוב את זה עכשיו. כי מה שכבר ידוע על האיש, והסברתי זאת בפרוטרוט בכמה פינות מחשבים מסלול, כאן בערוץ ישראל מחר – ובכן מה שכבר ידוע על האיש, שהוא לא היסס בעבר לעבוד עבור שני הצדדים, גם כיועץ עבור חברות מסחריות, וגם עבור משרד הבריאות כמבקר של אותן חברות.

מסתבר שרופא הילדים החסוד הזה, לא בדיוק 'פראייר' ויודע כיצד למכור את שירותיו בצורה יעילה.

ניתן אם כן לשער שגם את שרותי הפרזנטציה לבולמוס כפיית ההזרקות לילדי ישראל, הוא לא נותן בחינם. מן הסתם יש שם חוזה מסודר ותשלום הגון.

סביר אם כן להניח, שכשמתפוצצת פרשיית הליהוק המוזר של וטרינרים, אנשי יח"צ, אנשי אבטחה ועוד "מומחי חיסונים" שכאלה – בכדי להכריע בשאלת הזרקת ילדי ישראל בחומר הניסיוני והמסוכן של פייזר, איש אינו מתנדב שם – במשרד הבריאות – ללכת ולהסביר את הדברים בראיון לירון אברהם.

אגב – כששאלתי בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, את ראש אותו צוות מהולל – ד"ר בעז לב – אם שמעו שם בוועדה שלו על 16000 מקרי המוות שדווחו רשמית בארה"ב כתוצאה מהזריקות הללו, הוא אמר שלא שמעו.

אתם יודעים מה – עכשיו הכל ברור, מדוע שקב"ט, או איש תקשורת, או וטרינר – יתעניינו בדווחי מוות מחיסונים?

אבל נחזור לגרוסמן. אם אני צודק – וכמובן זו רק השערה ואין לי שום הוכחה לכך, אבל זה מאוד הגיוני – ובכן אם אני צודק ולטיפוס המפוקפק הזה יש חוזה לביצוע הפרזנטציה הזו עבור משרד הבריאות, אך טבעי הוא שעליו תיפול המשימה לנסות ולהסביר לירון אברהם, מדוע כל מני קב"טים ואנשי מנהלה, הופכים פתאום לחוקרי חיסונים.
לא אלאה אתכם בתשובותיו המדהימות של הד"ר,
אשאיר לכם להקשיב לראיון במלואו מיד בסיום דברי.

אבל אפשר לסכם זאת כך.

גרוסמן, שחוזר למעשה על תגובתו הרשמית של משרד הבריאות, טוען בראיון שהצוות הממליץ על חיסונים, לוהק מלכתחילה באופן שערורייתי שכזה – כי לפעמים: "דעתו של נהג מונית חשובה כמו דעתו של רופא".

טוב – אני לא יכול להתאפק מלעצור כאן ולשים את האמת על השולחן. ברור כשמש שהצוות הזה לוהק כפי שהוא לוהק, כדי לקבל את התוצאה הצפון קוריאנית הזו, של 73 בעד ההזרקות המסוכנות של פייזר, ו 2 נגד.

אם במקום נהגי מוניות שכאלה, לצד אנשי המנגנון הניזונים מידו של משרד הבריאות (וגם כמה מנהלי בתי חולים שמקבלים תרומות נכבדות מפייזר) היו שמים שם מומחים אובייקטיביים של ממש, ברור שזה לעולם לא היה קורה.

אבל בכל זאת, בואו ונתמודד עם עצם הטענה. לטענת משרד הבריאות והפרזנטור גרוסמן – נכון שיהיו בצוות גם אנשים מתחומי שונים ולא רק רופאים.

כלומר הטענה היא שההחלטה הרת הגורל אינה רק רפואית, אלא גם חברתית. ההצבעה – כך מסביר במפורש גרוסמן בראיון – אינה רק בשאלה הרפואית אם נכון או לא נכון להזריק את החומר הזה לילדינו, השאלה היא גם אם הציבור יסכים לכך – לכן צריכים היו להיות שם גם כל מני נהגי מוניות כהגדרתו.

כלומר מה שגרוסמן בעצם אומר לנו הוא לא פחות ממדהים. אנחנו לא הפרדנו בין ההחלטה הרפואית להחלטה השווקית – כך מסביר גרוסמן – בעינינו זה היינו הך.

אתם הבנתם את זה?

גרוסמן בעצם אומר, ששאלת שווק החומר הזה, חשובה לא פחות משאלת יעילות ובטיחות החומר הזה.

לכאורה כל בר דעת מבין שהסדר הוא – שהצוות שממליץ על ההזרקה מורכב רק מאנשי מרופאים וחוקרים רציניים ואובייקטיביים, ובמידה והוא מגיע להחלטה להזריק – אז לוקח משרד הבריאות את ההחלטה הזו אל אנשי יח"צ ופסיכולוגים וכל מני מומחי שווק שכאלה.

זה היה כמובן הסדר ההגיוני, אילו המטרה היתה בריאות ילדינו.

אבל כבר מזמן ברור שמדע ורפואה הם לא באמת הסיפור כאן. ההחלטה אם להזריק לילדים אינה נגזרת מן השאלה אם הם בכלל צריכים את זה, אלא מן השאלה אם ניתן יהיה לשכנע את הוריהם לעשות זאת…

לכן אנשי השווק מקבלים בפורום המחליט מעמד שווה לרופאים.

עכשיו צפו בראיון.