מטר לפני סוף העליה, במאמץ האחרון, כשהגלגל האחורי מתחפר בבוץ ותוך כדי כך אני מנסה לתמרן עם הקדמי בין הסלעים, נשמע פתאום מן קראאנצ’ כזה וכל גלגלי השיניים נטחנו זה בזה ואשתי נאלצה לבוא ולהחזירני הביתה אחר כבוד עם אופני הפצועים

כולם מחכים בקוצר רוח לדו”ח וינוגראד. בעוד ימים אחדים נדע כולנו היכן בדיוק היה המחדל. האם שורש הרע בנוהל פגום של קבלת החלטות, האם שורש התבוסה בכך שחייל אחד קיבל שתי נעליים שמאליות והשני שתיים ימניות, או שמה “אם כל חטא” נעוץ דווקא בכך שלא הפסיקו את המלחמה בשלושים השעות האחרונות…