“מה אתה מעדיף”, שאל אותי שרקי, “מדינה בלי בית מקדש או בית מקדש בלי מדינה?”

אתמול צף ועלה אצלי זיכרון קשה.השנה 2003. יחד עם קומץ חברים, אני מהלך על שרידי ביתו החרב של נתי עוזרי הי”ד, בגבעה 26 סמוך לחברון.

העובדה שתושבים בכפר דומא שרפו אלה את בתי אלה, לפני וגם אחרי המקרה בו הואשם עמירם, לא בלבלה את השופטים.גם העובדה שהודאתו של עמירם שנגבתה בעינויי תופת, שווה כקליפת השום וכל בית משפט במדינה מערבית אחרת היה משחררו לאלתר – גם עובדה זו לא הועילה בכדי להסיר מעל צווארו של עמירם את חבל התליה שנכרך עוד בטרם החל ה”משפט”.מחול שדים של תקשורת התובעת את ליטרת הדם,

בשבת האחרונה, התפרסמה תגובתי לראיון שערך עלון הציונות הדתית עם מוטי קרפל, שהטיח (כרגיל) ביקורת בי ובדרכי.