מרי אזרחי בלתי אלים

לפני שבוע וחצי, במזג אויר סוער, עלו לחומש כ 15,000 יהודים נאמנים לארצם ולמולדתם.

לא קדם להתארגנות הספונטית הזו, מסע יחסי ציבור מיוחד – אני שמעתי על כך רק כמה שעות קודם לכן – הקושי הלוגיסטי גדול, הסערה 'כרמל' המכה בכל עוזה בהרי השומרון הגבוהים, קידמה במלוא עוזה את הצועדים אל פסגת היישוב החרב – ובכל זאת – כ 15,000 איש הגיעו.

ותיקי גוש אמונים, חשו בוודאי תחושת 'דה ז'ה וו' – כמו העליות הגדולות לסבסטיה, שפתחו את מבצעי ההתנחלות הגדולים שלאחר מלחמת יום כיפור.
כשראיתי את התמונות מחומש, אמרתי לעצמי שאולי אולי – בזכות הלחץ שממשלת כל ערבייה לוחצת את המחנה הנאמן, נלדק בע"ה אותו זיק שמעורר מחדש את הלהבה.

הלוואי.

במקביל, יוצא בכל שבוע ציבור גדל והולך, מתעמת עם המשטרה ומשלם מחיר כבד, בכדי לשמור על חירותו וחירות כולנו, בתקופה אפלה של טוטאליטריזם כבד ושלילת כל חירויות האדם בזו אחר זו במדינת ישראל.

אני יודע שזה עוד לא ברור, אבל אני משוכנע, שמפגיני חומש ומפגיני רעננה, מפגינים למעשה בעבור אותו עניין.

אלא מבקשים לשמור על זהותם וריבונותם הלאומית
אלה מבקשים לשמור על זהותם וריבונותם האישית

וגם הזהות וגם החירות נשללות כיום מאזרחי ישראל.

זהות וחירות אילו שני צידיו של אותו מטבע ולכן גם בחומש וגם ברעננה מפגינים למעשה עבור אותו עניין. כששני הצדדים יבינו זאת – תבוא הגאולה…

יש לי ניסיון רב בארגון מחאה והפגנות.

כשהרוח שם – לא צריך קמפיין, ולא צריך הרבה השקעות.

ב1995, הוציאה תנועת 'זו ארצנו' שהקמתי, כמאה אלף אנשים, שחסמו בו זמנית ובידיים קשורות – כ 80 צמתים מרכזיים בכל רחבי הארץ, על חולצותיהם נכתב (להקרין את תמונת החולצה)

"אני מוכן להיעצר למען מולדתי – כי זו ארצנו"

כלומר רבבות אזרחים שומרי חוק השתמשו באקט הדמוקרטי העליון ביותר כנגד עריצות הרוב – אקט המכונה 'מרי אזרחי בלתי אלים'.

כמו באוסלו, כך גם היום – האקט הזה לא הופעל כנד עריצות הרוב אלא למעשה כנגד עריצות המיעוט שנבחר מתוך הונאה גמורה של ציבור בוחריו.

גם ממשלת רבין, וגם ממשלת בנט – היו מיעוט שבאמצעות התחייבויות הפוכות לבוחר, ותוך השענות על קולות הערבים – דרסו את הרוב היהודי ויצרו מציאות טוטאליטארית.

מכירת החיסול לכל ערבייה, ואובדן החירות לכל יהודיה – מצדיקים שיבה אל השימוש בנשק האולטימטיבי של האזרח האחראי –

מרי אזרחי בלתי אלים.