שלום, משה.
לא הבנתי כיצד סרבנות סלקטיבית תועיל?
1. האפשרות הזו קיימת רק בזרועות הביצוע, כגון צבא ומשטרה.
2. הזדמנויות לסרבנות כזו מאוד מוגבלות. רק חייל שמתבקש לבצע משימה שתכליתה או אופן הביצוע מופרך ומצדיק סרבנות.
לכאורה בגלל שתי הסיבות לעיל, הסרבנות הזו (גם אם הציבור יצליח לשחרר את כבליו) לא תהיה בעלת מסה ולא תהיה מורגשת כמעט בכלל. אירוע ספוראדי פה ואירוע שם לא יצליחו לאותת לשליטים שהאחיזה שלהם מתרופפת כהוא זה.
אשמח לתגובתך
באמת מוזר, ממש תחושת עויינות, היא לא מוכנה לשמוע את המילה סרבנות או לדבר על אי ציות. לצערי זה מה שמסמל את המצב הרעוע בו נמצאת היום הציונות הדתית בעקבות חוסר בדרך, אומץ ואי הנהגה, האנשים הכי טובים לצערנו כיום הם גם העבדים הכי טובים לדיקטטורה בדיוק כפי שהסכימו להתפנות די בקלות ב – 2006. גם אם בעקבות הסכם הסדרה כלשהו ביהודה ושומרון ידרשו בשנית להתפנות, הם יעשו זאת ממש כמו אז.
כשהיא אומרת ש"יש שיחלקו על דרכך" היא כמובן מתכוונת לעצמה, זה לא הרגיש כמו ראיון אלא כמו סוג של ויכוח מצידה ואפילו קצת סתימת פיות. זה למה שי גולדן ש"חזר בתשובה" מבין משהו שהיא כמי שחלק מהציונות הדתית, עדיין לא קלטה…
משה, צר לי לומר אך לא הצעת שום כיוון. הורה אחד והורה שתיים זה עניין אידאולוגי, זה כמו שתציע ללמוד יותר תורה ולהתפלל יותר בכוונה (תפילה לשלום המדינה!) ולשמור על טהרת עיניים וכו כו במקום לפעול לשינוי הסביבה.
החידוש המעניין היחיד שאמרת בראיון בנוגע לפעולה עתידית הוא לסרב לפעול איפה שרואים שיש העדפה ברורה לפיקוד לסכן את חיילי צהל על פני אזרחי האויב וראה איזה פלא, אם אפעל בגישה הזו אז יוצא רטרואקטיבית שהחיילים בצוק איתן ועופרת יצוקה יצאו פראיירים גמורים, ובמט יותר אחורה גם חיילי גבעת התחמושת שסיכנו את חייהם בתעלות כדי שמקומות קדושים לדתות אחרות לא יסתכנו מה שכן היה חשש שיקרה במידה והיו מפציצים מהאוויר.. או במילים אחרות יוצא שיש לסרב למדינה ברגעים הקריטיים ביותר אם היא פועלת בניגוד לחשיבתך גם אם אתה מחשיב אותה עדיין כקדושה וכמו שאמרה לך המראיינת: זהו מדרון חלקלק.
אם תסיר סופסוף את המושג קדושה ממחנה הפליטים הזמני הנקרא מדינת ישראל (הדמוקרטית!) אזי יהיה לך יותר קל, השקפתית לפחות.
אם תדע להפריד בין הכלי השבור, המדינה, לתוכן הקדוש – ריבונות עם ישראל בארצו, ולהתנהל בהתאם מול ההפכים – לא תיאלץ לכתוב תגובה מלאה סתירות,.
כמו לטעון שלסרב לחתום על טופס חיול זה כמו להתפלל שחרית.
נצמדת לדוגמא יתר על המידה, היכן סתרתי את עצמי? סה"כ טענתי שטופס כזה או אחר זה עניין אידאולוגי שלא ישנה דבר
טענתי השנייה היא שהפיתרון שהצעת בראיון לא מעשי וגם אם כן יצא לפועל הוא יסתור את ערכיך (לסרב לפיקוד היכן שמחליט לסכן חיי חייליו על חשבון אזרחי האויב שדבר זה קורה קרה ויקרה כל העת נוגד את המציאות ואם כך באמת כבר עדיף לא לחתום על שום טופס..) ועליה לא ענית.
חבר, אתה לא מבין את המציאות בה אתה נמצא, אתה לא מבין את רוחבה ועומקה, הורה אחד והורה שתיים זאת בדיוק המלחמה בפרוגרס שמסרס אותנו, זאת אמנם רק דוגמה אחת אבל זה בדיוק זה, עמידה על עקרונות וערכים שלך, זאת בדיוק הדרך להילחם בערכים שאינם מקובלים עליך. הם קובעים את הדרך הקלוקלת וה"זרה" שלהם והעם תמיד מציית כמו טהטהל'ה, נותנים לנו מכה ואנחנו ממשיכים לציית, מה זה אם לא עבדות? רק ברגע שהעבד מפסיק לציית הוא מתחיל לצעוד בנתיב החירות.
15 תגובות
שלום, משה.
לא הבנתי כיצד סרבנות סלקטיבית תועיל?
1. האפשרות הזו קיימת רק בזרועות הביצוע, כגון צבא ומשטרה.
2. הזדמנויות לסרבנות כזו מאוד מוגבלות. רק חייל שמתבקש לבצע משימה שתכליתה או אופן הביצוע מופרך ומצדיק סרבנות.
לכאורה בגלל שתי הסיבות לעיל, הסרבנות הזו (גם אם הציבור יצליח לשחרר את כבליו) לא תהיה בעלת מסה ולא תהיה מורגשת כמעט בכלל. אירוע ספוראדי פה ואירוע שם לא יצליחו לאותת לשליטים שהאחיזה שלהם מתרופפת כהוא זה.
אשמח לתגובתך
מראיינת לא מקצועית בעליל. מתנהגת בגסות רוח כמו בערוצי הטלוויזיה האחרים: קוטעת תדיר ומעירה הערות לא לענין ובכך קוטעת את הרצף.
הרוב היהודי נוצח עי המיעוט הישראלי.
וקשה מאוד לסבול את המראיינת הזאת.
טל מאיר שכחה שהיא בערוץ 14? ההתנהגות הזו מתאימה לערוצי התעמולה 11 12 13
באמת מוזר, ממש תחושת עויינות, היא לא מוכנה לשמוע את המילה סרבנות או לדבר על אי ציות. לצערי זה מה שמסמל את המצב הרעוע בו נמצאת היום הציונות הדתית בעקבות חוסר בדרך, אומץ ואי הנהגה, האנשים הכי טובים לצערנו כיום הם גם העבדים הכי טובים לדיקטטורה בדיוק כפי שהסכימו להתפנות די בקלות ב – 2006. גם אם בעקבות הסכם הסדרה כלשהו ביהודה ושומרון ידרשו בשנית להתפנות, הם יעשו זאת ממש כמו אז.
צבי סוכות זה בנט 2 שים לב
חבל שהמראיינת קוטעת ומפריעה לדברייך וגם לא מפתחת את הרעיונות שעולים בהתאם . חג שמח
כשהיא אומרת ש"יש שיחלקו על דרכך" היא כמובן מתכוונת לעצמה, זה לא הרגיש כמו ראיון אלא כמו סוג של ויכוח מצידה ואפילו קצת סתימת פיות. זה למה שי גולדן ש"חזר בתשובה" מבין משהו שהיא כמי שחלק מהציונות הדתית, עדיין לא קלטה…
שלום וחג שמח עד כמה שאפשר משה,
צריך לקבוע בחוק יסוד הצבא, בהתאם למצע זהות, שהצבא נועד רק "לנצח במלחמות ולשמור על בטחונה של מדינת ישראל".
משה, צר לי לומר אך לא הצעת שום כיוון. הורה אחד והורה שתיים זה עניין אידאולוגי, זה כמו שתציע ללמוד יותר תורה ולהתפלל יותר בכוונה (תפילה לשלום המדינה!) ולשמור על טהרת עיניים וכו כו במקום לפעול לשינוי הסביבה.
החידוש המעניין היחיד שאמרת בראיון בנוגע לפעולה עתידית הוא לסרב לפעול איפה שרואים שיש העדפה ברורה לפיקוד לסכן את חיילי צהל על פני אזרחי האויב וראה איזה פלא, אם אפעל בגישה הזו אז יוצא רטרואקטיבית שהחיילים בצוק איתן ועופרת יצוקה יצאו פראיירים גמורים, ובמט יותר אחורה גם חיילי גבעת התחמושת שסיכנו את חייהם בתעלות כדי שמקומות קדושים לדתות אחרות לא יסתכנו מה שכן היה חשש שיקרה במידה והיו מפציצים מהאוויר.. או במילים אחרות יוצא שיש לסרב למדינה ברגעים הקריטיים ביותר אם היא פועלת בניגוד לחשיבתך גם אם אתה מחשיב אותה עדיין כקדושה וכמו שאמרה לך המראיינת: זהו מדרון חלקלק.
אם תסיר סופסוף את המושג קדושה ממחנה הפליטים הזמני הנקרא מדינת ישראל (הדמוקרטית!) אזי יהיה לך יותר קל, השקפתית לפחות.
אם תדע להפריד בין הכלי השבור, המדינה, לתוכן הקדוש – ריבונות עם ישראל בארצו, ולהתנהל בהתאם מול ההפכים – לא תיאלץ לכתוב תגובה מלאה סתירות,.
כמו לטעון שלסרב לחתום על טופס חיול זה כמו להתפלל שחרית.
נצמדת לדוגמא יתר על המידה, היכן סתרתי את עצמי? סה"כ טענתי שטופס כזה או אחר זה עניין אידאולוגי שלא ישנה דבר
טענתי השנייה היא שהפיתרון שהצעת בראיון לא מעשי וגם אם כן יצא לפועל הוא יסתור את ערכיך (לסרב לפיקוד היכן שמחליט לסכן חיי חייליו על חשבון אזרחי האויב שדבר זה קורה קרה ויקרה כל העת נוגד את המציאות ואם כך באמת כבר עדיף לא לחתום על שום טופס..) ועליה לא ענית.
לדעתי משה המראיינת מנסה לשמוע ממך מה כן לעשות ואתה כל הזמן חוזר על מה לא. טעות.
חבר, אתה לא מבין את המציאות בה אתה נמצא, אתה לא מבין את רוחבה ועומקה, הורה אחד והורה שתיים זאת בדיוק המלחמה בפרוגרס שמסרס אותנו, זאת אמנם רק דוגמה אחת אבל זה בדיוק זה, עמידה על עקרונות וערכים שלך, זאת בדיוק הדרך להילחם בערכים שאינם מקובלים עליך. הם קובעים את הדרך הקלוקלת וה"זרה" שלהם והעם תמיד מציית כמו טהטהל'ה, נותנים לנו מכה ואנחנו ממשיכים לציית, מה זה אם לא עבדות? רק ברגע שהעבד מפסיק לציית הוא מתחיל לצעוד בנתיב החירות.
אתה צודק כל עוד מדובר ספציפית לכל אחד ואחד, אך ממשה אני ציפיתי לדרך פעולה בדברים הגדולים ועל כן הביקורת.