ד"ש מיהושע בן נון - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד | 06/05/2024
מחשבים מסלול

ד”ש מיהושע בן נון

כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ב (מרץ 27, 2022)

ד”ש מיהושע בן נון

בשבוע שעבר קיבלנו דרישת שלום מדהימה, מדורו של יהושוע בן-נון שקיבל את שרביט ההנהגה ממשה רבינו והנהיג את העם אל כיבוש הארץ.

תחנתו הראשונה היתה חידוש הברית שנכרתה ביציאת מצרים, בהר סיני, במתן התורה.
כשנכנסו לארץ, נערך מעמד ברית מחודש, מעמד ארץ ישראלי, שבמסגרתו בנו אבותינו את המבנה הראשון בארץ ישראל – את מזבח יהושוע בהר עיבל. את המזבח גילה פרופ’ אדם זרטל בשנות השמונים של המאה הקודמת.

האם יש עם נוסף על פני הגלובוס, המסוגל להצביע על יתד שכזו המקשרת אותו כעם אל ארצו?

אנחנו מדברים על המאה ה 13 לפני הספירה – כן..? אנחנו מדברים על מבנה שבנו אבותינו בארץ הזו לפני 3296 שנים,
בשל ציווי,
שקיבלו בהר סיני, 40 שנה קודם לכן – כשיצאו ממצרים.

זרטל הוכיח וחזר והוכיח את תגליתו המדהימה, בכל דרך אפשרית. צורת המבנה, תיארוך המבנה, מיקום המבנה, עצמות בעלי חיים טהורים בני שנתם שנמצאו בכמויות גדולות מאוד במקום, עגילים וחרפושיות מצריות שנמצאו במקום והעידו כי בוני המבנה הגיעו ממצרים – ועוד ועוד.

ואולם פרופ’ זרטל לא הבין למה הוא נכנס. הממסד הארכאולוגי בישראל, מובל בעיקר על ידי פרופ’ פינקלשטין מאוניברסיטת תל אביב, נחוש היה לשמור על קביעתו כי כל סיפורי התנ”ך, לא היו ולא נבראו – עד תקופת המלוכה הקדומה. לא היו אבות ואמהות, לא היתה יציאת מצרים, לא דוד ולא שלמה, הכל אגדות – “פשוט כי לא ראינו ממצאים” כלשונות של פינקלשטין.

מדובר ביוהרה בלתי נתפסת ובלתי מדעית בעליל. ‘מה שאני לא רואה לא קיים’.

אבל זה חמור הרבה יותר. פינקלשטין וחבריו עשו הכל כדי לא לראות וכדי להכחיש עוד ועוד תגליות שטפחו על פניהם.

בשנתיים האחרונות למדנו היטב מה משמעותו של “מדע” במרכאות, בשירותה של אג’נדה. פינקלשטין וחבריו מכחישי התנ”ך, הם דוגמה מצויינת ל”מדע” שכזה.

עוד ועוד תגליות, כגון גילוי העיר המבוצרת מימות דוד המלך ב’חורבת קיאפה’, וכתובת נדירה המעידה על ממלכה מאורגנת, סתרו את הטענה שלא תיתכן ממלכה אם אין ערים שכאלה.

האם נראה לכם שפינקלשטין וחבריו הודו בטעותם?

ברור שלא.

ובכן ה”זאנר” הפסאודו מדעי הזה, עשה כל שביכולתו להכחיש גם את הגילו של מזבח יהושוע והותיר את המקום מחוץ לקונסנזוס הלאומי.

מדובר באתר קדום בהרבה למצדה וגם חשוב הרבה יותר. אבל כפי שהננו עורף להר הבית, כך הפננו עורף למזבח יהושוע, ובדיוק מאותה סיבה.

מצדה היא אתר גבורה שהתאים לאתוס הלאומי שביקשנו לבנות כאן. מזבח יהושוע והר הבית מקום המקדש, אינם אתרי גבורה אלא אתרי הברית שנכרתה בין העם לאלוהיו. ואת הברית הזו ומשמעותה אנו מעדיפים להשליך אחר גבינו.

ובכן בשבוע שעבר קיבלנו את דרישת השלום המדהימה הישר ממזבח יהודוע.

כתב עברי קדום, המזכיר את שם א-לוהי ישראל. נמצא במזבח עיבל שגילה פרופסור אדם זרטל ז”ל.

הכתב עוסק בדיוק במשמעותו של המקום, הוא עוסק בסוג של קללות ומארות.

אגב המשמעויות המדעיות מרחיקות הלכת, נותנת התגלית הזו סטירת לחי מצלצלת לפינקלשטין וחבריו.

האם נדמה לכם שבכך תמה פרשת הכחשת התנך על ידי הממסד הארכאולוגי הישראלי?

האם מעתה יקבל מזבח יהושוע את השמירה הראויה מפני ההרס הערבי הנמשך במקום? האם היתד הראשונה של עמנו בארצנו, האתר ששום עם אינו יכול להתהדר בשכמותו, יקבל את התיקצוב הראוי? האם ייבנה שם מוזיאון – לפחות כדוגמת בית מורשת הכותל המפואר שנבנה לאחרונה, וכלל לא ברור לי לשם מה?

האם משרד החינוך יחייב סיור לימודי במקום לכל תלמידי ישראל?

טוב נו – את התשובות לשאלות הללו, לא מסובך לנחש. ואולם אין ספק שהתגלית שאין שני לה בחשיבותה הארכאולוגית, ההיסטורית ומעל לכל – הלאומית, חרותה היטב בליבנו, לשעת הכושר שבה נשוב אל זהותנו, אל ריבונותנו המלאה בארצנו – ואל הברית הלאומית עם אלוהינו.

שתף את הפוסט:

7 תגובות

השאר תגובה