זה לא מרי – זה פוץ’

למה שאנו צופים בו עכשיו, אין שום קשר למרי אזרחי.

למרי אזרחי אמיתי, שמור מקום של כבוד, כמוצא הדמוקרטי האצילי והנעלה, עבור אזרחים אחראיים – כאשר השלטון הלגטימי, פועל בצורה חוקית -אך לא מוסרית ולא לגטימית.

למשל – לסכות בשלטון בזכות הבטחה שלא לדבר עם אשפ, ואח”כ לחתום איתו על הסכם בלתי הפיך להציבו בלב הארץ ולחמשו בנשק ישראלי – בלי לחזור ולשאול את הבוחר,

זה לא לגטימי, זה לא מוסרי, ומצדיק מרי אזרחי בלתי אלים – כפי שביצעה תנועת זו ארצנו שבראשה עמדתי.

או דוגמה אחרת –

להבטיח לבוחר שדין נצרים כדין תל אביב, ואז להחריב את נצרים ועוד חבל התיישבות שלם ולגרש את תושביהם בלי לחזור קודם אל הבוחר –

זה לא לגטימי ולא מוסרי וחבל מאוד שהימין הישראלי לא הכריז אז על מרי אזרחי בלתי אלים – אילו היה פועל כך, אילו רבני הישיבות והמכינות היו מורים לתלמידיהם שבצבא שלא לבצע את הפקודות הנפשעות ההן, לא היו רקטות נופלות היום על שדרות ותל אביב, והדמוקרטיה הישראלית היתה כיום במקום הרבה יותר טוב.

אבל מה שקורה עכשיו שונה בתכלית.

הרוב היהודי בחר בממשלת הימין כדי לבצע בדיוק את המהלכים שהיא מבצעת עכשיו.
שום דבר לא נעשה במחשכים – הכל הובא לבוחר והוכרע.

לא מדובר בשום הפרה בסיסית של האמנה הבלתי כתובה בין השלטון לאזרח. לא מדובר בשום חקיקה שאינה מתקבלת על הדעת. לשינויים שמבקשת הממשלה לבצע ניתנת תמיכה של גדולי המשפטנים.

גם לא מדובר בשום מהלך בלתי הפיך מול גורמי חוץ. כמו אוסלו, או ההתנתקות, או מסירת שטח ישראלי עצום לחיזבאללא, שנעשתה על ידי ממשלת המעבר בלי שהובאה כלל לכנסת…

כך שאין כאן שום בסיס למרי אזרחי אמיתי – כזה שהציבור מוכן לשלם בעבורו מחיר בבתי הכלא.

מה כן יש כאן?

מה שאנו חוזים בו זו התארגנות של מוקדי הכח שאינם נבחרים – משפט, תקשורת, אקדמיה, פקידות בכירה ועוד – ליצירת התססה על גבול האנרכיה, בכדי למנוע מהממשלה הנבחרת לממש את המדיניות, שלשמה נבחרה.

וחשוב לציין – במידה וכן יתפתח מרי אזרחי רחב היקף, במידה וההמונים בצורה בלתי אלימה, ימלאו את בתי המעצר והכלא (כפי שעשתה ‘זו ארצנו’) אזי לאחר זמן מסויים נכון יהיה שהממשלה תשנה את מדיניותה או שתחזיר את המנדט ותלך שוב לבחירות.

אבל במציאות הישראלית, שבה השמאל לא באמת משתמש בכלי של מרי אזרחי אלא מנצל את מוקדי הכח הבלתי נבחרים שלו, בכדי להמריד ולהתסיס את המיעוט שהפסיד בבחירות לצאת ולהפר את החוק בכדי למנוע מן הרוב לממש את ריבונותו,

חייבת תהיה הממשלה הלאומית הנבחרת להתארגן במהירות ולגבות ממפרי החוק את כל חומרת הדין.

במצב שכזה, תפקידה של הממשלה הוא קודם כל למנוע את האנרכיה הממוסדת והמאורגנת שמנסה השמאל לזרוע (כפי שעשה בבלפור) והיא חייבת להתארגן לקראת כך במהירות ולפעול מיד.