ימים נוראים

ענני סערה מתקדרים מעל מדינת ישראל לקראת הימים הנוראים.

טירוף מערכות חברתי שמעולם לא ידענו, פוגש איום ביטחוני משולב שלא הכרנו.

תופעה משוגעת של פסיכוזת המונים תקפה כ 30% מהציבור, 30% שמחזיקים בידם את כל מוקדי הכח הישראליים מלבד הכנסת.

בעידן המודרני, כך מסתבר, עידן שפירק במידה רבה את המסגרות והקשרים החברתיים, הופך האדם לפירור בודד.

כשעידן הפרוגרס חיסל את כל קונסטרוקציית הזהויות-

מן הזהות האנושית שכבר משוטחת למשהו שאינו שונה משאר בעלי החיים

המשך בזהות המינית – שהפכה למדומיינת

המשך בזהות המשפחתית שהתחלפה בכל תחליף אפשרי
וכלא בזהות הלאומית הנתפסת כהמצאה פרימיטיבית חשוכה.

כשסוגרים אותי אח"כ בבית בגלל 'כאילו מגיפה', ואני לא יכול לצאת לעבודה, אני כל היום באינטרנט – ואין יותר קשרים אמיתיים עם בני אדם,

כשבמצב הזה מישהו מצליח לנצל איזו יריבות מוכרת ולהעצים אותה לכדי פחד קמאי,

אזי ניתן להפנט המונים, לגזול מהם את כל שרידי הביקורת התבונית, ולהפוך אותם לצבא ממושמע.

הנה כך מסביר זאת ד"ר רוברט מלון המסתמך על עבודתו הפנומנלית של פרופ' מטיאס דסמט((בקישור בסוף הפוסט מדקה 1:17 עד 2:03)).

לפתע מוצאים האנשים הבודדים הללו, משפחה גדולה שם בחוץ, פתאום יש להם קשר חברתי ומטרה נעלה…

הם כלל לא שמים לב לכך שהם נותרים בודדים מאוד שם בקפלן וסביב המדורות באיילון –

כי הפסיכוזה הזו לא החזירה אותם לקשר הטבעי שבין בני האדם – הקשר הזוגי, המשפחתי, הלאומי – ממש לא!

הפסיכוזה הזו המירה את כל הקשרים הללו במשהו אחר לגמרי – בקשר להנהגה ולאידאולוגיה כל שהיא.

כך נוצר הטוטאליטריזם המודרני:

הנה כך מסביר זאת פרופ' מטיאס עצמו((בקישור בסוף הפוסט מדקה 10:37 עד 10:54))

מתברר שרמת ההשכלה, או האיתנות הכלכלית של האזרח, לא זו בלבד שאינה מחסנת אותו מנפילה ברשתה של פסיכוזת ההמונים הזו, אלא שההיפך הוא הנכון, ככול שרמת ההשכלה גדולה יותר, הסכנה שאותו אינדווידואל ייפול ברשתה, רק גוברת.((בקישור בסוף הפוסט מדקה 6:20 – 7:22))

עכשיו אנחנו מבינים כיצד האנשים הכי אינטלגנטים, מחליטים להחריב את המדינה, ביטחונית וכלכלית, בלי שהם מצליחים לתת לכך שום הסבר הגיוני מלבד סיסמאות או צעקות בושה בושה.

הפסיכוזה הזו, שמובלת על ידי אליטות ציניות שמנצלות את ההמונים – פוגשת מולה מנהיג חלש מאוד ומחנה שלא ממש מבין מה נפל עליו…מחנה שאין לו דרך ברורה להציע ולכן לא ממש מתייצב מולה, אלא עסוק מבוקר עד ערב בתרגילי השהיה והתחמקות.

זוהי כנראה השעה האפלה ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה.

אבל אני מאמין שזהו החושך הגדול שלפני הזריחה ,של שחר חדש על כל תהליך שיבת ציון –

שחר של מעבר מציונות של קיום לציונות של ייעוד.

ואולם האופטימיות, אסור לה שתסיט את עינינו משתי הסכנות העיקריות הניצבות לפתחנו.

הסכנה הראשונה היא הסכנה הביטחונית.

לצה"ל הפרוגרסבי, שרוח הלחימה שלו ומוכנותו למלחמה אמיתית, סורסו לחלוטין מאז הסכמי אוסלו, אין מענה מפני האיום הרב זירתי.

הסכנה השניה היא הווצרותו של טוטאליטריזם עמוק בישראל. ואל תתבלבלו – זה מה שיקרה אם הפסיכוזה המטורפת, תחזור ותאחז בידיה גם את השלטון הפוליטי((בקישור בסוף הפוסט מדקה 9:27 – 10:04)).