לשאלת בן הזוג של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בטקסי הזיכרון

ח"כ אבי מעוז שלח מכתב ובו הוא מבקר את השתתפות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יחד עם בן זוגו בטכסים הרשמיים של מדינת ישראל.

האם ח"כ מעוז צודק?

השאלה הזו נוגעת לשאלת זהותה היהודית של המדינה והאופן שבו המדינה צריכה להתנהל בהקשר לזהות הזו.

וכך כתבנו במצע של מפלגת 'זהות'.

"מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית המשקפת את ערכיו של עם ישראל, מורשתו ובשורתו.
לשם כך היא נוסדה. קו היסוד של זהות בסוגיות היהדות והמדינה הוא צמצום וביטול מקיפים של כל כפייה דתית וחילונית על אורח חייו של הפרט, ובמקביל הגברת הביטויים הממלכתיים להיותה של המדינה – מדינה יהודית. בקצרה, מדובר בהיפך מה"סטטוס קוו", כלומר: מדינה יותר יהודית. אך אזרחים יותר חופשיים."

ובמקום אחר:

"במקום שיהדותה של המדינה תתבטא פחות ופחות ברמה הציבורית והממלכתית ויותר ויותר ברמת ההתערבות באורח חיין של האזרח, אנחנו מציעים את ההיפך"

"באותה הוודאות שבה אנחנו דורשים שרכבת ישראל וחברת החשמל (כל עוד הן מהוות זרועות ממשלתית) ישמרו על השבת בפעילותן השוטפת, כך אנחנו דורשים שהממשלה לא תקבע לחברות ומפעלים פרטיים האם הם יוכלו לעבוד בשבת, ותשאיר שאלה זו בידי הקהילות המקומיות – כל אחת לפי בחירתה."

את אמיר אוחנה אני מכיר שנים רבות, אנחנו ידידים וותיקים אמיר אף התארח בביתי מס' פעמים – ואפילו רכבנו יחדיו על הרי השומרון.

אני יכול להעיד כי מדובר באדם מוכשר וערכי מאוד.

ואולם ההיבט האישי, אינו הסיפור כאן.

יו"ר הכנסת אינו אדם פרטי. יו"ר הכנסת עומד בראש בית הנבחרים המייצג את כלל אזרחי המדינה כלומר הגוף הריבון בישראל –

טוב נו… הריבון היום זה הבג"ץ שנבחר על ידי עצמו ולכן לא מייצג שום דבר, – אבל נעזוב את זה עכשיו…

מהותית הריבון הוא הכנסת ולכן העומד בראשה הוא סמל מובהק של המדינה היהודית.

 ככזה, יו"ר הכנסת כשהוא בפעילות ציבורית, ובוודאי שברגעים הייצוגיים הנעלים מכולם, אינו יכול לפעול בניגוד להלכה היהודית שהיא היא המעצבת הראשונה במעלה של הזהות היהודית.

נראה שאמיר ידידי התבלבל, ולא הבין את העניין הזה.
נראה שכל חברי הקואליציה שהצביעו ללא שום התלבטות וסייגים עבור מועמדותו, התבלבלו ולא הבינו את ההבדל שבין טולרנטיות רחבה מאוד במישור הפרטי והאישי, לבין – כפי שהסברנו בבירור בספר המצע – ההפך הגמור מזה, כשמדובר במדינה עצמה.

אנחנו רוצים הכי הרבה חופש לאזרחים, אנחנו רוצים לאפשר נישואים יהודיים למהדרין, שלא דרך הרבנות, אנחנו רוצים שהכשרות תיפתח לתחרות וכדומה – אבל מנגד, אנחנו רוצים הכי פחות חופש למדינה.

ויו"ר הכנסת אינו אזרח – הוא מוסד של המדינה.

לכן:

בדיוק כפי שטכס יום הזיכרון לא יכול להתרחש בשבת,
ובדיוק כפי שלא תוגש שם תקרובת שאינה כשרה,
כך יו"ר הכנסת, המייצג שם את המדינה, לא יכול לדרוס, את ההלכה היהודית, להופיע שם באופן רשמי עם בן זוגו ולתקוע אצבע בעין של זהותה היהודית של מדינת ישראל.