על מה באמת גונן בראל שמואלי בעזה?

שלום לכם!
לוחם מג"ב בר אל שמואלי שנפצע אנושות על גדר עזה , אינו קורבן של החמאס או הג'יהאד.
לוחם מג"ב בר אל שמואלי שנפצע אנושות על גדר עזה, הוא קרבן של הוראות הפתיחה באש הצה"ליות – כלומר קורבן של המנהיגות הישראלית.
שוב ושוב שולחים מנהיגי ישראל – הן מן הדרג המדיני והן מן הדרג הצבאי, שולחים את לוחמי קו הדם בכדי לשמש עלה תאנה המחפה בגופו על אובדן יסוד הצדק והבהירות המוסרית הישראלית.
כי מנהיגות אזרחית וצבאית שמבינה מה היא בכלל עושה כאן,
מנהיגות אזרחית וצבאית שדבקה בזהותה ולכן מבינה מי כאן האוייב ועל מה בכלל נטושה כאן המערכה,
מנהיגות שכזו אינה מנהיגות מתנצלת ומפוחדת ממעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון.
מנהיגות שכזו, אינה מגוננת על עצמה מאימת בית הדין בהאג – מגוננת על עצמה בדם הבנים.
מנהיגות שכזו אינה זקוקה למוסרה של אירופה הצבועה,
כי לממנהיגות שכזו יש את הקוד המוסרי היהודי –
ולפיכך הוראות הפתיחה באש שלה הן:
"הקם להורגך השקם להורגו".
כשנוכח בני אברהם כי מיתוך ההפגנות בעזה יורים על חבריו, והם מנועים מלפתוח באש – הודיע בני למפקדיו כי הוא מסרב להקריב את חייו למען מוסר מעוות שכזה.
הוא נעצר, נשפט, הורחק מיחידתו – ולצערי נותר יחיד.
זהו בדיוק המקום שבו האזרחים צריכים להציב גבולות למדינה.
השיטה של הקרבת חייהם של חיילים צעירים שטרם עמדו על דעתם, בכדי לגונן על מנהיגות אובדת דרך ומוסר, השיטה הזו לעולם לא תיפסק כל עוד הציבור ובניו יוסיפו לשתף עימה פעולה.

בתפילה לרפואתו השלמה של בר-אל
ובתקווה כי יהיה זה הקורבן האחרון של אבדן הדרך והמוסר של מנהיגינו.
מחר נעלה ראיון פודקאסט מרתק עם שי גולדן
ולכן נתראה שוב ביום רביעי
במחשבים מסלול.