פרשת ויקרא תשפ"ג - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ד באייר ה׳תשפ״ד | 22/05/2024
האזור החינמי פרשת השבוע

פרשת ויקרא תשפ”ג

ב׳ בניסן ה׳תשפ״ג (מרץ 24, 2023)

פרשת ויקרא תשפ”ג

ספר ויקרא נקרא גם ספר ‘תורת כהנים’.
פרשת ויקרא שנקרא השבת, כולה דיני קורבנות ופרטי פרטיהן, מה מוקרב, באיזה אופן, על ידי מי ולצורך מה.

לאדם המודרני נראה כל העיסוק בענייני קורבנות, במקרה הטוב, כעניין שאבד עליו הקלח, שינון שבא מתוך כבוד אך לא משהו שאנו באמת מבינים ומתגעגעים אליו.
במקרה הפחות טוב (והיותר כנה…) מגיע הקורא המודרני למסקנה כי טוב שכבר איננו עוסקים בכל הריטואל המוזר וה(כביכול) אכזרי הזה…

ואכן יש לחושבים כך על מה לסמוך.
כשאנו מביטים בתרבויות ובעמים אחרים שהקריבו קורבנות, יוצרות הדוגמאות הללו חלחלה ורתיעה. מדובר בטכסים פגאניים שפעמים רבות הקריבו גם בני אדם קורבן לאליליהם.

“שלטון האייטולות” – זהו המודל העולה בדמיונו של הישראלי המודרני, כשנדמה לו שהולכים לקחת את המדינה שלו לכוון של חיבור בין הכלים המדיניים לבשורה היהודית.

התודעה הנאורה התייאשה מן האמת ומן היכולת לחבר בין עולם הרוח והמציאות הגיאו פוליטית.

לכן הרעיון של מקדש המחבר בין השניים, נדחה אצלה על הסף ועבודת הקודש הופכת לבלתי נתפסת ומקוטלגת כשלילית.

ואולם דווקא התודעה הנאורה שהובילה למהפכה התעשייתית לימדה אותנו להשתמש באופן מועיל בכוחות שמגישה לנו המציאות.

כור גרעיני יכול לשמש ליצרית פצצה וחורבן, או ליצרית אנרגיה ובניין.
עבודת המקדש היא השימוש הנכון ביכולת שניתנה מאת בורא עולם לעם ישראל, לעשות שימוש נכון בכוחות הרוחניים בכדי להעמיד את העולם על תיקונו,

על שלושה דברים העולם עומד.

על התורה
על העבודה
ועל גמילות חסדים.

העבודה היא עבודת המקדש.

כשתשוב זו אל מקומה, ישוב העולם לעמוד באופן יציב, ישוב אל תיקונו.

שתף את הפוסט:

1 תגובה

  • היי משה פייגלין, אני קצת באיחור עם קריאת פשרות השבוע שלא הספקתי ללמוד.

    בהתחלה, כשקראתי את הפרשה הזאתי, חשבתי שזה הולך להיות עוד פירוט מאוד מפורט לגבי איך מקריבים קורבנות וכו. ועם זאת, יצא לי לשמוע סיכום של הפרשה הזאתי מפי רועי יוזביץ.

    רועי הסביר כי בנושא הפרשה הזאתי אפשר לעשות משל ונמשל לתקופות של התנ”ך לתקופה המודרנית שלי היום.

    למיטב הבנתי, ממלכת ישראל הייתה בעיקר מובנת מעם של חקלאים שגדלו בנוסף גם בהמות.
    ולכן, בהמות נחשבו לערך גדול, כמו הכסף של היום.

    אז כאתה מקריב קורבן, אתה בעצם מקריב חלק מהפרנסה שלך.

    האם זה אפשרי להחליף את החיות בכסף או ברכוש רב ערכי אחר?

    אחרי הכל, האדם המודרני עדיין מאמין ברעיון של הקרבה.

השאר תגובה