איזו הפתעה…

הסערה, או ליתר דיוק ה"חגיגה" המתנהלת סביב הקלטות סמוטריץ', היא סערה בכוס מים.

שוב ושוב אני חוזר ואומר שההצבעה בבחירות האלה אינה על מדיניות ואינה על אמינות.

בבחירות האלה אנחנו לא מצביעים על השאלה מה המדינה הזו תעשה, אלא על השאלה מי המדינה הזו תהיה.

הבחירות הללו הן בחירות על זהות – לא על דרך.

אישית ברור לי שהימין, כשבע"ה יזכה ויקים ממשלה יציבה, לא ישנה דבר באופן אסטרטגי.

הסכם הכניעה עם לבנון יישאר על כנו. שום דבר לא ישתנה במערכת המשפט, הגיבורים המתגוררים בהר הזיתים ימשיכו לחטוף בקבוקי תבערה, בצה"ל, לא יחזירו לנו את אבא ואמא שהפכו בטפסים שלו להורה 1 והורה 2 – ובמשרד הבריאות ימשיך לחפש דרכים לדחוף לנו את הרעלים של פייזר.

זה לא שאין הבדלים בין התנהלות הימין להתנהלות השמאל. יש הבדלים – בעיקר כלכליים, בזכות הליכוד – ולמעשה בזכות נתניהו ושטייניץ – ישראל עצמאית כיום מבחינה אנרגטית. מחירי החשמל לא שילשו את עצמם, האינפלציה בשליטה, ואף אחד לא יקפא כאן בחורף כמו שצפוי לקרות בגרמניה. אם השמאל – שעשה הכל כדי שהגז יישאר באדמה – היה בשלטון בעשור האחרון – היינו היום בקטסטרופה קשה יותר מאירופה.

חוץ מזה, ממשלה ימנית מסייעת יותר מבחינה טקטית ליישובי יש"ע, דלתות השרים פתוחות בפניהם, ואין איזה גנץ שכזה שעושה הכל – ובאופן אקטיבי – על מנת לקדם את המדינה הפלסטינית.

אבל אסטרטגית, דבר לא ישתנה. ההתיישבות ביש"ע תוסיף ותגדל בין כך ובין כך. מספר הערבים ביש"ע יוסיף ויקטן – בין כך ובין כך – כי כך החליט אבינו שבשמים – לא הממשלות.

חאן אל אחמר תישאר, הבניה הבלתי חוקית של מבנים ריקים בשטחי C במימון אירופאי, תמשיך ותתרחב – מאחזים ושכונות יהודיים ימשיכו להיהרס בהוראת בג"צ , ובקיצור, אין לי שום ציפיות ממשלת הימין, כי מעולם לא רימיתי את עצמי וקלטות סמוטריץ' ממש לא הפתיעו אותי.

מדוע אם כן אצביע לליכוד? ומדוע אני ממליץ לכולם להצביע עבורו או למי שלפחות ברור שילך איתו?

התשובה היא שכאמור הבחירות הללו אינן על על ה מה, אלא על המי.

לצערי הרב, האזרח הממוצע לא יודע להגיד מה ההבדל בין דרכו של נתניהו לדרכם של גנץ או לפיד.

אבל הבחירות הללו אינן על דרך אלא על זהות. מאז שכשלה מפלגת זהות במועד א, אין יותר כוון לפוליטיקה הישראלית.

השאלה העומדת על הפרק אינה נתניהו ואינה מדיניות כזו או מדיניות אחרת, השאלה היא האם נשיב לרוב היהודי בישראל את האחיזה בהגה השלטון הפוליטי בישראל.

למעשה השאלה היא האם מדינת ישראל שייכת ליהודים.

גוש הרוב היהודי, המכונה ימין – סבור שכן.

גוש מיעוט כל אזרחיה וערבייה – סבור שלא.

זה כל הסיפור כאן. מדינה יהודית – כן או לא.

אני רוצה מדינה יהודית, ולכן אני מצביע למפלגת השלטון הלאומית.

אם אתה בטוח שמי שתצביע לו יישאר עם הרוב היהודי – זה גם בסדר.

אבל אם אתה מספר לעצמך סיפור שגם אצל גנץ יש דתיים, ואשתו של ליברמן דתיה, ומטשטש לעצמך את החלוקה הפשוטה הזו כדי להצביע לגוש כל אזרחיה – אתה למעשה הופך את מדינת ישראל, ממדינה יהודית, למדינת כל אזרחיה.

זאת ההחלטה האמיתית העומדת בפניך.

לא אופיו של ביבי ולא אמינותו, לא מדיניות הליכוד ולא תוכניות סמוטריץ'

שום דבר מכל אלה לא יקרה

העניין נורא נורא פשוט.

האם המדינה הזו שייכת ליהודים – כן או לא?

האם אנחנו רוצים בכלל מדינה יהודית? – כן או לא.

חישבו על כך לפני שאתם משלשלים את הפתק.